--- סוף עמוד 11 ---
הפשרה רק בדיעבד ועל-פי הערכותיו של המומחה הורוביץ. לשיטתם, בזמן אמת לא העלו המוכרים כל נימוק לכך שלא חתמו על הסכמים פורמאליים לפי סיכומי אפריל ואוגוסט 2005, כך שאין לומר שהתקיימה הדרישה הסובייקטיבית של תום הלב. לפיכך, סבורים הרוכשים כי יש לראות בסירוב המוכרים לחתום על הסכם פורמאלי עם רשויות המס בעקבות סיכומי אפריל ואוגוסט 2005 הפרה של הסכם הפשרה.
21. בכל הנוגע לחיוב בחתימה על הסדר שוחט, טוענים הרוכשים כי היה מקום לחייב את המוכרים בסכומים שהיו מוחזרים אילו ההסדר היה נחתם, לכל הפחות כסעד חלופי אם סכומים אלו לא יוחזרו על-ידי מס הכנסה. מתווה זה עולה, לשיטתם, גם מהחלטת ההסדר הדיוני. לטענת הרוכשים, צו עשה בלבד ללא סעד כספי בצדו, כשהסדר שוחט כבר אינו ישים מול רשויות המס, יביא לעוד שנים ארוכות של התדיינויות. הרוכשים טוענים כי למרות שסעד זה לא התבקש בכתב התביעה, הוא נובע מהנסיבות שאירעו לאחר הגשתו, וכי ממילא הסכמת הצדדים בהסדר הדיוני מלמדת כי בית המשפט קנה סמכות לפסוק סעד זה.
22. לבסוף, טוענים הרוכשים כי קיימות סתירות מהותיות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קבע מחד גיסא, כי המוכרים לא הפרו את הסכם הפשרה; ומאידך גיסא, כי הם הפרו את חובת תום הלב באי החתימה על הסדר שוחט, וכי פעלו בניגוד להתחייבויותיהם בהסכם הפשרה. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי הרוכשים לא שילמו את מלוא סכום המס לפי הסכם אוקטובר 2005, כיוון ששאלה זו לא הייתה פלוגתא שהובאה בפניו ולא התבררה במסגרת ההליך.
הערעור שכנגד – ערעור המוכרים
23. המוכרים סומכים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לקביעותיו באשר לכך שלא הפרו את הסכם הפשרה בהתנהלותם מול מס הכנסה בעניין סיכומי אפריל ואוגוסט 2005, ובחתימתם על הסכם אוקטובר 2005. לטענתם, הרוכשים לא הוכיחו כי סיכומי אפריל ואוגוסט 2005 היו הסכמים מחייבים, וכי לו הייתה בפי הרוכשים טענה אמיתית כנגד סטייה מהסכמות מול מס הכנסה הם היו פועלים מול הרשויות על מנת לאכוף את ההסכמות האמורות. המוכרים טוענים כי אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בהתבססותו של בית המשפט המחוזי על חוות דעתו ועדותו של הורוביץ בעניינים אלו.
--- סוף עמוד 12 ---
24. לעומת זאת, סבורים המוכרים כי יש מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לשלושה עניינים: חיובם לחתום על הסדר שוחט; חיובם להשיב את המחאת הביטחון לידי הרוכשים; ואי פסיקת הוצאות לטובתם.