פסק-דין
*
הנשיא מ' שמגר: כללי
.1ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שעניינו תביעה בשל הפרת פטנט, וכן על החלטתו של בית המשפט האמור בבקשה לתיקון טעות בפסק הדין הנ"ל. מטעם המשיבות הוגש ערעור שכנגד, שעניינו קביעתו של בית המשפט קמא כי כל צד יישא בהוצאותיו.
.2הפטנט נושא הדיון מספרו 48719ועניינו "מערכות תצוגה אופטיות המשתמשות בעדשות הולוגרפיות". המערערת הגישה בקשה לרישום הפטנט בישראל ותבעה את זכות הבכורה לפי אמנת פאריס בדבר הגנת הקנין התעשיתי (1884) בעקבות בקשה שהוגשה בארצות-הברית ביום .23.1.75הפטנט קובל בישראל ביום 31.7.77והוענק ביום .1.11.77
בפברואר 1984הגישה המערערת תובענה על יסוד העילה של הפרת פטנט, ובאפריל של אותה השנה הגישה בקשה לצו-מניעה זמני נגד המשיבה השנייה ולצו הצהרתי נגד המדינה. באי-כוח הצדדים נעתרו להצעת בית המשפט קמא לדון הישר בתביעה העיקרית, שבמסגרתה נתבקשו ו-מניעה קבוע נגד המשיבה השנייה, חיוב המשיבות בהגשת דו"חות, הצהרה נגד המשיבה הראשונה וכן פסיקתם של סעדים כספיים.
כפי שעולה מדברי הערכאה הראשונה, עד למועד הדיון לפניה טרם יצרה המשיבה השנייה את ההאד נושא המחלוקת. היא החלה לתכננו לאחר חתימת ההסכם עם המשיבה הראשונה. ביוני 1985הושלם התיכנון, ובעת הדיון לפני בית המשפט קמא שקדה המשיבה השנייה, לפי האמור בפסק הדין, על הכנתם של השרטוטים הטכניים הדרושים לייצור ההאד על-ידיה. המערערת ענה, כי היא זכאית למנוע את ייצור ההאד ואספקתו למדינת ישראל עוד בטרם בוצעו הלכה למעשה.
.3המשיבות התגוננו בפני תביעת ההפרה בהעלותן טענות בשלושה צירים: האחד המוצר של המשיבה השנייה איננו מפר את הפטנט; השני - הפטנט של המערערת איננו תקף. בקשר לציר השני טענו המשיבות, כי האמצאה נושא הפטנט לא הייתה כשירת פטנט משלושה טעמים: האמצאה לא הייתה חדשה בתאריך הבכורה של הפטנט; לא הייתה באמצאה התקדמות המצאתית, והתיאור של הפטנט אינו מספיק. ציר ההגנה השלישי עניינו הטענה, שאפילו הופר הפטנט וגם אם הוא תקף, קיים רישיון לשימוש בפטנט, שניתן על-ידי המערער לממשלת ארצות-הברית, ורישיון זה חל גם על העיסקה שנכרתה בין המשיבות. במסגרת הסכם דיוני בין באי-כוח הצדדים הוגשו חוות-דעת של שישה מומחים - שלושה מכל צד - בנושאי ההפרה, התקפות והרישיון.
----------------
--- סוף עמוד 54 ---
* הערת המערכת: בהתאם לאמור בסוף פסק הדין, נמסר פסק הדין לפרסום בהשמטות המחוייבות. בגוף הפסק סומנו המקומות, בהם נעשתה השמטה כאמור, בשלוש נקודות (...) או בקו מקוטע (- - -).