--- סוף עמוד 76 ---
המשיבה השנייה. מובן, כי די לנו לומר שאחד הרכיבים הנ"ל לא נמצא במוצר של המשיבה השנייה, כדי לקבוע שהפטנט לא הופר וכדי לדחות את הערעור בנקודה זו.
נעבור עתה לבחינת קיומו של הרכיב הראשון, דהיינו, לשאלת הקירבה היחסית של המקורות.
מיקום המקורות
.19בטרם ניגשים לבחינת משמעותה של הקירבה היחסית, שהיא לב המחלוקת, יש להבהיר את משמעותם של שאר המונחים המשמשים בהגדרתו של רכיב זה.
בין המומחים ובאי הכוח של הצדדים הייתה נטושה מחלוקת לגבי משמעות המונחים: "שני מקורות" ו"מיפתח יציאה". בית המשפט קמא העדיף, לגבי שני המונחים, את ההגדרות של מומחי המערערת, ומאחר שאין יריעת המחלוקת שלפנינו פרושה על נקודה זו, יהיו הגדרות אלה יפות לענייננו.
(א) שני מקורות (two coherent sources)
בית המשפט קמא קיבל את גירסת מומחי המערערת, גריי והסלינק, כי -
"כאשר משתמשים במקור לייזר מעוות, מקור הלייזר אינו נקודתי, הוא למעשה מעין כתם או ענן אור המוגבל בשני קצוותיו על ידי המוקד האנכי והמוקד האופקי. לכן מגדירים את מיקום ענן מקור הלייזר על ידי התייחסות מוקדים; היינו, ' 'vertical point sourceו-' .'horizontal point sourceבתיכנון יש לגרום לכך שאחד המוקדים הנ"ל יהיה קרוב למיפתח. במערכת כמו האד יש להניח את צד הענן הקרוב למוקד הורטיקלי ליד המיפתח".
(ב) מיפתח היציאה (exit pupil)
על משמעותו של ביטוי זה אמר בית המשפט המחוזי:
"נקודת המוצא בתכנון האד היא עינו של הטייס. כל התכנון מיועד לכך שהטייס יראה את מירב קרני האור בצורה הבהירה והברורה ביותר. הטיפול בקרנים. ובמיקומן נועד לתקן ככל האפשר את השגיאות האופטיות ולהגדיל את היעילות האופטית של קרני האור שהטייס אמור להשתמש בהן. כדי לטפל בקרנים אלו צריכים לקבוע קודם כל את המקום שבו תימצא עינו של הטייס בעת הטיסה. קביעה זו מאפשרת למתכנן לטפל רק באותן הקרנים שאמורות להיות בשימושו של הטייס, דהיינו המגיעות מהמשלב (קומביינר) למקום בו תהיה עינו של הטייס. קביעת המקום האמור נעשית על ידי קביעת משטח ייחוס דמיוני במרכז האיזור בו תימצא עין הטייס בעת הטיסה. משטח ייחוס זה הוא בצורת 'חלון' (aperture) ומיקומו מונס למחשב כבסיס לביצוע החישובים השונים בהתייחס אליו".
--- סוף עמוד 77 ---
בית המשפט קיבל את הגדרת מומחי המערערת, כי "מיפתח היציאה" בהאד הוא ה"חלון" האמור, וכדבריו של בא-כוחה המלומד של המערערת, עו"ד גולדנברג: