"המשלב ההולוגרמי יכול להיחשב כמראה סלקטיבית. הוא פועל כמראה לגבי אור בתדירות מסויימת, כלומר: בצבע מסויים שבא מתחום זוויות מסויים, קבוע מראש, ומחזיר אותו לתחום ספציפי ידוע מראש. לגבי אור בתדירות שונה, כלומר: בצבע שונה או אור שבא מתחום זוויות שונה הוא מתנהג כמו זכוכית שקופה ומאפשר לו לחדור דרכו מבלי להחזירו. הוא בנוי מחומר הדומה לזה המצוי על סרט צילום רגיל והנמרח על גבי זכוכית או בסיס שקוף אחר. כאמור, שתי אלומות לייזר מוקרנות עליו, האחת מכונה אלומת-הדמות (object beam) והשניה אלומת-הייחוס (reference beam). השרטוט הבא ידגים אלומות אלו היוצרות את המשלב ההולוגרפי.
***ראה סרטוט במקור
--- סוף עמוד 60 ---
לאחר ההקרנה מפתחים את הלוח השקוף בדומה לפיתוח סרט צילום וכך נוצר המשלב ההולוגרפי. כאשר ינוע אור לכיוון המשלב ההולוגרפי באותו כיוון של אחת מאלומות האור שהוקרנו עליו כמפורט לעיל ובאותה תדירות, יוחזר האור לכיוון המקורי של אלומת הלייזר השניה. זוהי זווית החזרה אופטימלית הנותנת יעילות אופטית מקסימלית. מאידך, או שינוע לכיוון המשלב מתוך סטייה מהותית מהכיוון של אחת מאלומות האור שהוקרנו מלכתחילה לא יוחזר כלל. אור שיפגע מתוך סטייה קטנה יוחזר אך ביעילות אופטית קטנה יותר. הגדלת הזווית תגרום לאי-החזרה. דבר זה מכונה רגישות זוויתית (angular sensitivity). כאמור, האור הפוגע במשלב מוחזר לתחום זוויות ספציפי. מי שמתבונן במשלב יראה את האור המוחזר ממנו בהתאם למיקומו. אם הוא מתבונן מכיוון שהוא בתחום הזוויות שאליו מוחזר האור מהמשלב, הוא יראה את האור בעוצמות שונות. ככל שיסטה מזווית ההחזרה האופטימלית יחלש האור המוחזר. אם המתבונן יהיה מחוץ לתחום הזוויות אליו מוחזר האור - לא יראנו כלל".
.9ההאד ההולוגרפי נועד לפתור את שלוש המגבלות שצוינו לעיל, אשר הגבילו את השימוש בהאד הקונוונציונאלי. השימוש במשלב הולוגרפי אמנם פתר את בעיית כהות התמונה. סלקטיביות של ההולוגרמה לזוויות שונות מהן מגיע האור ולתדרים (קרי צבעים) שונים שלו איפשרה הגעתן אל עין הטייס של כמעט כל קרני האור מן העולם החיצוני, כמו גם הגעתן אליו של מרביתן של קרני האור ממסך ה- .crtתכונה זו ל ההולוגרמה מנעה ממילא גם את תופעת הסינוורים.
כפי שתואר לעיל, על-מנת שתושג יעילות אופטית מקסימלית בשימוש בהולוגרמה, צריך היה לבנות אותה באופן שקרני הלייזר יוקרנו על גבי המישטח העתיד לשמש כמשלב הולוגרפי בדיוק באותן זוויות בהן יעבור האור המוקרן ממסך ה- ,crtעד הגיעו אל עיני הטייס. משנבנתה ההולוגרמה באופן כזה, נוצר מעין מסלול דמיוני מדויק לתמונת המידע, שאיפשר לה "לרכב" כביכול על המסלול שהותווה בשלב בניית ההולוגרמה ולהגיע בשלמותה אל עיני הטייס, בלי שתהיה בריחה של אור זה מבעד להולוגרמה אל העולם החיצוני. לעומת זאת, קרני אור מן העולם חיצוני, המגיעות בתדרים שונים ומכיוונים אחרים, לא הושפעו כלל מאותו מסלול דמיוני ועברו דרך ההולוגרמה בשלמותן, אל הטייס. זוהי התכונה שכונתה "מראה סלקטיבית". המינוח הטכני לסיטואציה אופטימאלית זו הוא, כי הקרניים הראשיות במערכת שומרות על מצב המכונה "תנאי בראג" (bragg condition).