פסקי דין

עא 345/87 ‎ hughes aircraft company ‎נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 045 - חלק 6

02 יולי 1990
הדפסה

לכך יש להוסיף הסבר נוסף. כזכור, מורכבת התמונה המגיעה מן ה- crtאל המשלב, על גבי תמונת העולם החיצוני. עין הטייס אינה יכולה למקד עצמה בעת ובעונה אחת הן על תונת העולם החיצוני והן על תמונת המידע המורכבת עליו, שכן, ככל עדשה, צריכה עין האדם למקד עצמה בהתאם למרחקו של האובייקט ממנה. היות שהתמונה החיצונית מגיעה אל הטייס, לצורכי מיקוד, מ"אינסוף", הרי שכדי שהטייס יוכל לראות בו-זמנית ובבהירות גם את המידע הניבט מן ההאד, יש לדאוג כי תמונת המידע תגיע אף היא, כביכול, מאינסוף. מבחינה אופטית משמעות הדבר, כי על תמונת המידע להגיע אל עין הטייס בקרני אור מקבילות.

--- סוף עמוד 61 ---

שתי התכונות המתוארות לעיל הושגו בשלב ייצור ההולוגרמה על-ידי הנחת מקור לייזר אחד (אלומת הדמות) במקום משטח הדמות (מסך ה- crt), והנחת המקור השני (אלומת הייחוס) באינסוף (תיאורטי). כך, בשלב השימוש במשלב, נע האור ממשטח הדמות על גבי המסלול הדמיוני שהוקצה לו, הגיע במלואו אל הטייס ונראה לעיניו במיקוד זהה לזה של האור מן העולם החיצוני.

.10קונפיגורציית הייצור המתוארת, שכונתה על-ידי הצדדים "הקונפיגורציה הקונוונציונאלית", אמנם הקנתה להאד יעילות אופטית מקסימאלית, אך היא יצרה מגבלות חדשות לשימוש בו. ראשית, הרגישות הזוויתית הרבה של ההולוגרמה גרמה לצמצום שדה הראייה המיידי שלהטייס אף מעבר לזה של ההאד הקונוונציונאלי (הלא הולוגרפי). זווית הראייה האפקטיבית של המידע קטנה עד ל- 5עד 10מעלות. שנית, נוצרה בעיה של סטיית קרני האור אשר מגיעות אל הטייס מן ה- .crtתופעה זו של אברציות (aberrations) גרמה לעיוות תמונת המידע באופנים שונים - במקום דמות נקודתית ראה הטייס "מריחה" או "ענן". אברציות מסוגים שונים גורמות ל"עננים" מסוגים שונים. נוספה לכך העובדה, כי ניסיונות שננקטו לפתרון הבעיה הראשונה, היינו - שדה הראייה המצומצם, גרמו להחרפת בעיית העיוותים האופטיים, ולהיפך.

המערערת טענה, כי היא הייתה הראשונה בעולם אשר חרגה מהקונפיגורציה הקונוונציונאלית לבניית ההאד ההולוגרפי. החריגה הזו איפשרה להיחלץ ממעגל הקסמים של קשר הגומלין בין בעיות שדה הראייה והאברציות; זאת על-ידי כך שבאמצעות אותה חריגה נתקבלו מן המשלב אברציות מסוג כזה, אשר איפשר פיצוין (תיקונן) במערכת עדשות אופטיות קונוונציונאליות.

עיקר פיתוחה של המערערת היה בהזזת מקורות הלייזר המשמשים לבניית ההולוגרמה ממקומותיהם ה"מסורתיים", היינו - משטח הדמות ואינסוף, והצבתם במקומות אחרים, המכונים "מיתח כניסה" ו"מיפתח יציאה". מיקומם המדויק של מקומות אלהי כמו גם הגדרתם של מקורות הלייזר עצמם, יתבהרו בהמשך הדברים.

עמוד הקודם1...56
7...70עמוד הבא