37. יוסיף ויטען הטוען כי סעיף 4(ב)(4) לחוק מכירת רכב משומש, מחייב לגלות בטופס הגילוי, כמשמעותו בחוק זה, "פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי".
האם יש באמור בסעיף זה כדי לשנות את המסקנה דלעיל? על כך יש להשיב בשלילה מוחלטת. לבד מן העובדה שבענייננו כלל לא טרחו הנתבעים למסור בידי התובע טופס גילוי, וככל הנראה לא בכדי, הרי שגם באופן כללי יותר, סעיף 8 לחוק מכירת רכב משומש מבהיר במפורש כי אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר. אין חולק כי חוק זה נועד לסייע לצרכנים ולהגביר את מידת ההגנה הניתנת לרוכשים. אין זה מתקבל על הדעת, אפוא, לצמצם את חובת הגילוי אשר מוטלת על כל עוסק, לרבות סוחרי רכב, מכוח הוראות דין אחרות, ואשר היו מוטלות עליהם עוד קודם לחקיקתו של חוק זה.
דומני כי מדובר בניסוח לא מוצלח של הסעיף, וכי ראוי שהמחוקק יפעל לתיקונו באופן שישקף רמת חובת גילוי נאותה כמתחייב מן הדין הכללי, דהיינו שהעוסק ברכב יחוייב לגלות הן פגיעות קודמות ברכב ככל שהן ידועות לו והן פגיעות קודמות ברכב אשר היה עליו לדעת עליהן. שהרי ידיעה בפועל היא עניין סובייקטיבי וניתן להעלות לגביה טענות מטענות שונות במטרה להתחמק מעמידה בדרישת חובת הגילוי. יהא זה קשה עד מאד לרוכש רכב להתמודד עם טענה בדבר העדר ידיעה בפועל כביכול, טענה העשויה להיות מנוצלת לרעה. לעומת זאת, עיגון דרישה בדבר גילוי מידע שהיה על המוכר לדעת, מתייחס לרף אובייקטיבי, שאינו מאפשר עקיפת הוראות החוק. ודוק; רף אובייקטיבי זה משקף את דרישות הדין הכללי אף כיום. אלא שרצוי להכלילו במסגרת הפרטים אותם יש ליתן בכתב, במסגרת טופס הגילוי. הערה זו נכונה, אליבא דידי, גם בכל הנוגע לרמת חובת הגילוי הנדרשת בנוגע לפרטים מסוגים אחרים, המופיעים בסעיפים קטנים אחרים שבסעיף 4(ב).
סוף דבר
38. לאור כל האמור לעיל – מן הראוי לחייב את הנתבעים לפצות את התובע בגין ההפרש בין המחיר ששילם בפועל לבין מחירו אילו היתה מובאת בחשבון ההפחתה בעקבות התאונה שעבר ושבעקבותיה הוכרז "אובדן להלכה". השמאי מטעם התובע קבע כי הפחתה זו עומדת על סך של 6,900 ₪, ולא ראיתי כל סיבה שלא לקבל את קביעתו זו. אני דוחה את טענת הנתבעים ולפיה לא ניתן להתחשב בכל ההפחתה מאחר והרכב נמכר בסכום הנמוך משמעותית ממחיר המחירון, שכן הנחה זו נבעה מגורמים אחרים.
בשים לב לכך שהתובע יכול היה בבדיקה פשוטה באמצעות איש מקצוע או במכון בדיקה לעמוד על העובדות נשוא ההטעיה מחד, ולאמור לעיל בנוגע להקלה בנטל הבדיקה המוטל על הרוכש בעסקאות צרכניות מאידך, ולאחר ששקלתי בדבר, אני מטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 20% מהנזק הכספי האמור.