מקל וחומר נכון הדבר עת דנים בתחימת היקפה של חובת הגילוי המוטלת מכוח סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן עצמו.
ניתן להביא גם מדבריו של כב' השופט מ' גל בע"א (י-ם) 5798/04 כרמל נ' לוי תק-מח 2005(3) 3933, אשר עמד על כך שחובת הגילוי הינה מוגברת כאשר מדובר בגורם מקצועי, תוך שהוא מביא מספרם של פרידמן וכהן בעמ' 829-830:
"זאת ועוד, ניתן לומר כי מקום שהמוכר הוא בעל רקע מקצועי בתחום הנדון, כגון, שמדובר בסוחר רכב או במכונאי רכב... חלה עליו חובת גילוי מוגברת".
34. תימוכין נוספים למסקנתי זו בדבר היקפה של חובת הגילוי שהיתה מוטלת על הנתבע 2 ובדבר הפרתה, ניתן למצוא בהוראות חוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"), במיוחד סעיפים 11 ו- 16 בו, ובעובדה כי אפילו במכר בעל אופי עסקי, בין מוכר וקונה העשויים להיות מקצועיים ובעלי כוח מסחרי באותה מידה, מצא המחוקק להבהיר כי ישנם מצבים בהם ניתן לומר כי היה על המוכר לדעת עובדות מסויימות ואין די באי-ידיעתן כדי להתגונן מפני טענה בדבר אי התאמה נסתרת. קל וחומר בעסקת מכר צרכנית.
35. סיכומו של עניין זה – מאחר והנתבע 2 יכול היה באמצעים סבירים, באמצעות בדיקה פשוטה של הרכב, לגלות את העובדות בדבר עברו, הרי שהיה עליו לדעת עובדות אלו, וקמה חובת גילוי מכוח סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן. משהנתבע 2 לא עשה כן, הפר את חובת הגילוי, הפרה שמשמעותה הטעיה של התובע.
36. יטען הטוען; כשם שהנתבע 2 יכול היה באמצעים סבירים לבדוק את מצבו של הרכב, באותה מידה גם התובע יכול היה לעשות כן. אין לקבל טענה זו ככל שהיא נועדה להסיר את האחריות מהנתבע 2.
ראשית, למעט במקרים חריגים, יכולתו של צרכן לבדוק את הממכר לעולם פחותה מיכולתו של העוסק המוכר לו אותו. למוכר יש נסיון בתחום הרלבנטי, ידע מתי נדרשת בדיקה, אם בכלל, ואם כן איזו בדיקה יש לבצע. לעוסק יש מומחיות, בין משל עצמו בין באמצעות מי מטעמו, אשר עשויה לעתים לייתר בדיקת הממכר באמצעות צדדים שלישיים. גם עלות ביצוע בדיקות על ידי צדדים שלישיים ובכלל השגת מידע על ידי עוסק, פחותה מזו הנדרשת מצרכן. לעוסק יש יתרון לגודל, הנחת כמות וקשרים בתחום הרלבנטי.
שנית, וחשוב מכך, תכלית החקיקה של חוק הגנת הצרכן מכתיבה כי גם מקום בו יש יכולת לקונה לברר פרטים אודות הממכר, ואפילו יכולתו זו אינה נחותה מיכולת העוסק, אין לפטור את המוכר מחובת הגילוי המוטלת עליו מטעם זה בלבד. כאמור בסיפא של הציטוט דלעיל מספרה של המחברת דויטש, יש להקל בנטל הבדיקה המוטל על הרוכש (ראו בהקשר זה המשך ההסבר בספרה, בעמ' 403). משמעות ההקלה בנטל הבדיקה המוטל עליו הינה כי גם כאשר מדובר במצב שבו יכול היה רוכש לבדוק את הממכר ולברר בעצמו את העובדות אשר העוסק לא בירר, יש להפחית מאד בשיעור האשם התורם המיוחס לרוכש עצמו.