4. בעניין הטענות ההדדיות על פעולות אסורות בחברות; כפי שהערתי קודם לכן, אין כל מקום או הצדקה כי מחלוקות עובדתיות מסוג זה ידונו בבית משפט של פירוק. אוסיף ואומר, כי בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בפני כב' השופט זפט, ודומה כי באותה ערכאה, ראוי ונכון יהיה לקבל את ההכרעות העובדתיות לגבי התנהלות הצדדים.
זאת ואף זאת; קשה שלא להתרשם מכך, כי הליך פירוק של החברה האם, אשר מניה וביה "שם באור הזרקורים" את האחרונה, מחמיץ חלק ניכר מן הבעייתיות, הנוגע למחלוקת בעניינה של חברת הבת דווקא.
5. סוף דבר; במלוא הכבוד הראוי לטענות המבקשים, וחרף הרושם הבעייתי שעשה המשיב בעדותו בפני, הרי שאינני יכולה להסכים לטענתם הנחרצת, כי אין כל טעם בהליך הסרת קיפוח. נהפוך הוא; דומה כי הליך זה יוכל לקבוע תשתית מקיפה הן בעניין חברת האם והן בעניין חברת הבת, ולהגיע לפתרון כללי וצודק יותר (לרבות, במידת הצורך, יצירת מנגנון הפרדות שיקח את כל המכלול דנן בחשבון). עניין לנו בבקשה לפירוק חברה סולבנטית בשל סכסוך בין בעלי המניות, וזאת בלא שהחברה מצויה באמת ובתמים במצב של "Deadlock". קשה שלא להתרשם, כי מאחורי טענות המבקשים עומד השיקול לנסות ולערוך "קיצור דרך" (כפי שהתבטא אף בא-כוחם במהלך הדיון), ולהקדים בכך את המאוחר. זאת, תוך נסיון לדלג על המחלוקת העובדתית ועל הסיבוכים פרי המבנה המשפטי שיצרו הם עצמם.
לאור האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע, כי המקרה שבפני שונה הן מפרשת Red rock (שם דובר בנושה זר, המבקש לפרק חברה בכדי להשתמש בנכס זכות תביעה שבידה), והן מפרשת גלריה גורדון, וכי על הצדדים להתכבד ולהמשיך בהליכים האזרחיים, למצער עד למתן הכרעות עובדתיות ברורות בשאלות המחלוקת שביניהם.
6. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להדחות. בנסיבות המקרה, ובין היתר נוכח אופי עדותו של המשיב והרושם שיצרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.
ורדה אלשיך
ניתן היום, י"ח בשבט, תשס"ט (12 בפברואר 2009), בהעדר הצדדים.
ורדה אלשיך, שופטת
סגנית נשיא