29. שנית, נציגי הוועדה המקומית, אשר העידו מטעם שני הצדדים, אישרו בפניי כי בהחלט אפשר שהיו מסמכים בתיקי הוועדה שאבדו או תויקו בתיקיות שלא אותרו. כך למשל נציג הוועדה המקומית לתכנון ובניה מר מוסטפא חוסין, שהעיד מטעם התובעים אישר, לאחר שהציג את תיקי הבנייה הרלוונטיים כי היתר הבניה מיום 7.7.1960 אינו מצוי בתיק "אך אני רואה את טופס הבקשה מיום 18.6.60. יכול להיות שההיתר בתיק אחר" (עמ' 13 שורה 2 לפרוטוקול הדיון מיום 24.5.2017).
אף העד מטעם הנתבעים מר סאלח סואעד, המועסק בעיריית שפרעם, השיב ברוב הגינותו בהתייחס להעתק הצילומי של היתר הבניה שהוצג בפניו: " זה משנת 60. הארכיון הוקם בשנת 94 אחרי 34 שנים. יש הרבה דברים שהלכו לאיבוד ולא היו מסודרים או לא סידרו כמו שצריך" (עמ' 38 שורה 12 לפרוטוקול הדיון מיום 18.7.2017).
30. שלישית, אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כאילו ההיתר שהוצג נעדר מספר סידורי, וכי הדבר המלמד על היותו מסמך מזויף. בחינה מעמיקה של ההיתר שהוצג מלמדת כי שוליו השמאליים של המסמך נקרעו. השוואת ההיתר שבמחלוקת עם היתר הבניה משנת 1962 שאין מחלוקת כי הוא היתר אותנטי, מלמדת כי המספר הסידורי של ההיתר מצוי בצדו השמאלי של המסמך, בדיוק במקום החסר והקרוע בהעתק הצילומי.
31. רביעית, אין חולק כי הבקשה להוצאת היתר הבניה שבמחלוקת מצויה בתיק הוועדה המקומית. בקשה זו הצריכה מתן החלטה והכרעה מעם רשויות התכנון, בין אם לחיוב ובין אם לשלילה. העובדה שלא נמצאה כל החלטה הדוחה את הבקשה למתן היתר הבניה המבוקש, מחזקת את המסקנה כי ההיתר שהוצג הנו אותנטי ואמיתי.
העובדה כי התובעים לא צירפו את ההיתר לכתבי הטענות מטעמם, קודם להגשת תצהיריהם אין בה כדי ללמד כי ההיתר מזויף דווקא, ולא ברור כיצד הגיעו הנתבעים למסקנה זו.
32. על יסוד מקבץ האמור אני קובע כממצא כי היתר הבניה מיום 7.7.1960, שהעתקו הצילומי הוגש מטעם התובעים, הנו מסמך אותנטי ואמיתי.
משהוסרה מהדרך סוגיית האותנטיות של ההיתר, ניצבת השאלה מה המשמעות והמשקל שיש ליתן לו, ביחס למחלוקת העומדת להכרעה.
33. מהבקשה להיתר ומן ההיתר עצמו עולה כי הם עוסקים בבניית גדר בצדה הדרומי של חלקה 29 באורך 20 מטרים. בתשריט שצורף לבקשה ולהיתר חולקה חלקה 29 לשישה מגרשים, כאשר המגרש 29/ה' הנו צר וארוך וגובל בצדה הדרומי של חלקה 23 המצוי בבעלות זכיה. מגרש זה מהווה את הקרקע שבמחלוקת. על גבי התשריט נכתב: "חלקה 29ה שטח: 0.470 ד'".
המומחה מטעם התובעים, המהנדס אסעד ג'רייס, ציין בחוות דעתו (ת/1) כי "חטיבת הקרקע בצורתה הצרה והארוכה אינה יכולה להוות מגרש בנייה כחלקה נפרדת ועצמאית ואינה ניתנת למימוש ויש לאחדה לחלקה 23 הסמוכה, וכנראה למטרה זו היא נוצרה על מנת לתקן את הגבול הדרומי לקו ישר". עוד הוסיף כי בתשריט ניתן להבחין בחץ היוצא מתוך מגרש 29/ה' לעבר חלקה 23, דבר שיש בו כדי ללמד על כך שאותו מגרש יצורף לחלקה 23.
34. בחקירתו הנגדית הסביר המומחה הנ"ל, כי אף שההיתר מתייחס לבניה בחלקה 29 מבלי לציין באופן מדויק מיקום הבניה בתוך אתה חלקה, הרי שמכלל הנסיבות עולה, כי הכוונה היא לבניית הגדר בחלקו הדרומי של מגרש 29/ה – כפי שאף נעשה בפועל. אותה בניה מספחת "דה-פקטו" את המגרש 29/ה' לחלקה 23, ויוצרת הפרדה בין חלקה 23 והקרקע נשוא המחלוקת מן הצד האחד לבין יתר חלקה 29 מן העבר האחר. וכך הובאו הדברים מפי עד התובעים המהנדס ג'רייס (עמ' 8 שורה 14 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 24.5.2017):
"ש. ... אתה אומר שיש היתר לצירוף חלקה 29 ה' עם חלקה 23, אבל בכלל הבקשה שאתה מצרף היא בקשה לבניית גדר, אז איך אתה קובע שההיתר ניתן לצירוף?
ת. הבקשה נספח א' שהיא בקשה לבניית גדר על החלק הדרומי של מגרש 29 ה'. צורת המגרש עצמו, הכוונה 29 ה', אינה מאפשרת בנייה עליו לבד. היא לא מהווה יחידה עצמאית לבנייה. הכוונה מיצירת המגרש היתה איחודו בעתיד עם חלקה 23. לכן ההיתר הראשון הוצא היתר של גדר בחלק הדרומי.
ש. אתה מעיד על כוונה של מי? מאיפה אתה יודע מה היו הכוונות? למה לצרף את חלקה 29 ה' לחלקה 23 ולא לחלקה 29 א' או ב'?
ת. מי הגיש את הבקשה? הבקשה הוגשה על ידי הבעלים של חלקה 23 וההיתר הוצא אחרי קבלת הסכמת הבעלים של 29, לפי תנאי ההיתר.
ש. מי היו הבעלים של חלקה 29?
ת. מי שהיה רשום בטאבו אז.
לשאלת ביהמ"ש היכן ראיתי את ההסכמה של הבעלים 29 אני משיב שלא ראיתי, אבל רשום שהיה תנאי לקבלת ההיתר, קבלת אישור מהבעלים של חלקה 29 ואחרי זמן מה הוצא ההיתר, אז אני מניח שניתן אישור כאמור.
ש. אני מציג לך את התשריט שצורף לנספח א'. אתה מזהה את חלקה 29?
ת. כן.
ש. בבקשה רשום 29 ולא 29 ה'.
ת. כן.
ש. כיצד קבעת שהקיר שמוגשת בקשה לבנייתו הוא בדרום 29 ה' ולא בדרום 29.
ת. בגוף התשריט ישנה הערה "חלקה 29 ה' שטח 470".
ש. מה זה אומר?
ת. למה לא רשום כל החלקה? נרשם 29 ה' כי הכוונה היתה 29 ה'.
ש. יכול להיות שרצו לבנות קיר בין 23 ל-29 ה'. מאיפה אתה יודע שידוואי לא ביקש לבנות קיר על הגבול בין 23 ל-29 ה' ובגלל זה ביקשו את הסכמת הבעלים של חלקה 29?
...
ת. עצם העובדה שרק מגרש 29 ה' רשום בגוף ההיתר, בגוף הבקשה, הכוונה היתה לבנות את הקיר בגבול הדרומי של 29 ה'. סימן שהגבול הוקם אוטוטו, מיד לאחר קבלת ההיתר, בחלק הדרומי של 29 ה'.
ש. כעד מומחה אתה מעיד על מה היו כוונות? על סמך מה אתה מעיד על כך?
ת. יש עובדות בשטח. יש קיר שנבנה בשנת ה-60".