המערערת לא ביקשה סעד בגין אי מתן הודעה מוקדמת, ואף לא ביקשה לתקן את כתבי הטענות (ראו גורן, עמ' 158). כמו כן, לא הוכיחה המערערת כי הבקשה להכרה בסעד, בגין אי מתן הודעה מוקדמת, עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בסעד שלא התבקש.
סוף דבר
36. מן הטעמים שבוארו לעיל הייתי מציע לחברי לדחות את הערעור, ולחייב את המערערת בשכר טרחת עורך דינן של המשיבות בסכום של 30,000 ש"ח.
ש ו פ ט
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
אף אני סבור כי בהתחשב במסמך ההתקשרות בין הצדדים, ובנסיבות המקרה, המשיבה לא הייתה "כבולה" בקשר עם המערערת ורשאית הייתה להביאו לכדי סיום. מצטרף אני לפיכך לפסק-דינו של חברי השופט ג'ובראן ולמסקנה כי יש לדחות את הערעור.
המשנה לנשיאה
השופט א' א' לוי:
אני מסכים.
ש ו פ ט
לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן.
ניתן היום, כ"א בחשון התש"ע (8.11.2009).
המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט