146. נמדר מכחישים את טענת בראשית כאילו נמדר הם אלו שגרמו לה להוציא את חבילת היהלומים מחזקתה ולהעביר לידי הבורסה נוכח העובדה כי תוך שימוש באלימות קשה גזלו מנהליה ומי מטעמה של בראשית את חבילת היהלומים מידיהם ממש של נמדר.
כתבי טענות נוספים
147. בנוסף לאמור לעיל, הגישה הבורסה הודעת צד שלישי נגד בראשית, בה היא טוענת כי ככל שהיא תחויב בתשלום כלשהו לנמדר, על בראשית לשפות אותה שכן היא זו שקיבלה את חבילת היהלומים.
148. בראשית הגישה כתב הגנה להודעה לצד שלישי, בו הכחישה את זכות השיפוי של הבורסה ובין היתר טענה כי בראשית לא נתנה הסכמה לבוררות חיצונית לערכאות הבוררות של הבורסה, הסכמה כזו לא התבקשה וכי ההזמנה לבוררות והבוררות עצמה כולל מינוי בוררים ותשלום אגרה התנהל באופן זהה לזה המתנהל בפני ערכאות הבוררות של הבורסה לרבו קנס שהוטל על אחד מנהלי הנתבעת ששולם במשרדי הנהל הבורסה. לטענתה הבורסה עצמה שינתה עמדתה בעניין מהות הבוררות בסמוך לפני קיומה ומבלי לעדכן את הצדדים שהוזמנו לבוררות על השינוי האמור.
דיון והכרעה
149. המחלוקת המרכזית שבין הצדדים עניינה בהסכם הרכישה של חבילת היהלומים של נמדר ממורדכיוב, כאשר נמדר טוענים כי רכשו את החבילה בתמורה סבירה לאותה עת ובתום לב, וכי הרכישה שביצעו מצויה תחת הגנת תקנת השוק כאמור בסעיף 34 לחוק המכר, בעוד שהנתבעות טוענות כי החבילה "נרכשה" בסכום נמוך באופן לא סביר יחסית לשווייה של חבילת היהלומים באותה עת, ותוך מתן אפשרות למורדכיוב להחזיר לנמדר את "סכום התמורה" תוך מספר ימים מיום הרכישה. סכום התמורה, מצביע לטענת הנתבעות על כך שאין מדובר בעסקת מכר אמתית, וככל שהייתה עסקת מכר הרי שהיה ברור לנמדר כי המחיר אינו סביר וכי יש חשד סביר כי לפגם בממכר או בזכותו של מורכדיוב למכור את חבילת היהלומים, כך שתקנת השוק אינה חלה על רכישה נטענת זו.
150. בסיכומים שמו נמדר את עיקר הדגש על ההתחייבות שנתנה בראשית לנמדר לשלם להם את הסכום ששילמו למורדכיוב והגזילה שביצעו, כפי שיפורט להלן בפרק העוסק בעילת תביעה זו.
151. עם זאת טענו, החל מסעיף 39 לסיכומים, כי בנוסף לכך, הם זכאים לקבל את שווי חבילת היהלומים מכוח תקנת השוק.
152. סעיף 34 לחוק המכר קובע: "נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום לב".