הראיות
42. מטעם המערערת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר יואל רטנר (להלן: "רטנר") – מייסד ומנכ"ל חברת הוצאה מוכרת של ושל מר אייל פלד (להלן: "פלד") – המייסד והמנכ"ל של המערערת. מטעם המשיב הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' אורלי עמיר (להלן: "עמיר") – מפקחת ניכויים במשרד פקיד שומה עפולה ושל הגב' ליאת מרקובה-בליטי (להלן: "בליטי") – מנהלת תחום ביקורת ממוחשבת ברשות המיסים. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.
דיון ומסקנות
43. בין הצדדים נתגלעו מספר מחלוקות. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, האם הנוסחאות הקבועות בתקנות שווי שימוש בנוגע לחישוב טובת ההנאה של עובד המקבל רכב צמוד לשימושו הפרטי, הן בגדר הוראה מהותית או חזקה. ככל שמדובר בחזקה, חלוקים הצדדים בשאלה, האם מדובר בחזקה חלוטה או חזקה הניתנת לסתירה. בנוסף, חלוקים ביניהם בשאלה, האם ניתן לסתור את החזקה באמצעות המערכת והאם עלה בידי המערערת לסתור את החזקה האמורה, בכפוף לקביעה, כי אכן מדובר בחזקה הניתנת לסתירה.
44. בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי, מצאתי כי תקנות שווי שימוש קובעות כלל מהותי בנוגע לחישוב טובת ההנאה וכי לא ניתן לסתור את הכלל האמור ולהוכיח את טובת ההנאה בדרך אחרת. לא ניתן להוכיח את שיעור טובת ההנאה באמצעות מערכת save tax. משכך, מצאתי כי דין הערעור להידחות, מהטעמים שיפורטו.
45. אציין תחילה, כי במסגרת ע"מ (מחוזי חיפה) 34518-01-15 ב.ד. מיקוד תקשורת ובטחון בע"מ נ' פקיד שומה חיפה, דן בית המשפט המחוזי בחיפה בשאלות דומות ואף זהות לשאלות העולות במסגרת הערעור שלפניי. במקרה האמור נקבע, כי התקנות אינן מהוות חזקה הניתנת לסתירה וכי ככל שניתן היה לסתור את התקנות, הרי שלא ניתן היה לעשות כן באמצעות מערכת save tax לאור הכשלים במערכת. כפי שיפורט בהמשך, הקביעות האמורות מקובלות עלי ויפות לעניין בו עסקינן.
הוראות חישוב שווי שימוש ברכב – כלל מחייב, חזקה חלוטה או שמא חזקה הניתנת לסתירה?
46. במסגרת סעיף 2 לפקודה נקבע, כי יש לשלם מס הכנסה על הכנסה שהופקה או נצמחה מהמקורות המפורטים במסגרת הסעיף. במסגרת סעיף 2(2)(א) ישנו פירוט לפיו הכנסה אשר חייבת במס כולל, בין היתר, שוויו של שימוש ברכב אשר הועמד לרשות העובד. בסעיף קטן ב' נקבע, כי שר האוצר יקבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את שוויו של השימוש ברכב אשר הועמד לרשות העובד.
47. במסגרת תקנות שווי שימוש קבע שר האוצר, בהתאם לסמכותו על פי פקודת מס הכנסה, את שווי השימוש ברכב אשר המעביד העמיד לרשות העובד. תקנות שווי שימוש כוללות נוסחה לפיה יחושב שווי השימוש. נקבע כיצד יחושב מחירו המתואם של הרכב, בהתבסס על מחירו המקורי וכי שווי השימוש יהיה מכפלה של המחיר המתואם בשיעור שווי השימוש אשר מפורט בתקנות. כאמור, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם ההנחיות האמורות הן כלל מהותי או חזקה הניתנת לסתירה.