86. למעלה מהדרוש אציין, כי אף אם הייתי מוצאת, כי הקביעה בנוגע לאופן חישוב שווי השימוש היא בגדר חזקה הניתנת לסתירה, אשר חלה רק במקרה בו אין בידי הנישום להוכיח כי הלכה למעשה צמחה לו טובת הנאה אחרת, הרי שלא שוכנעתי, כי המערכת משקפת את טובת ההנאה אשר צמחה לעובדי המערערת בגין קבלת הרכב לשימושם הפרטי. מצאתי, כי אין במערכת ובנתונים הנאספים על ידה בכדי ללמוד באופן נכון ומהימן על טובת ההנאה אשר צמחה לעובדים ואשר בגינה עליהם לשלם מס.
87. מהחומר אשר הוצג לפניי ומהעדויות אשר נשמעו, עולה כי במערכת save tax סיווג הנסיעות תלוי בהחלטת העובד ובהמשך בשאלה, האם המעסיק ערך בדיקה מקיפה של הנסיעות אשר סווגו על ידי העובד כנסיעות עסקיות והאם מצא לנכון לשנות את הסיווג אשר קבע העובד. בנסיבות אלו, ברי, כי אין ממש בטענת המערערת, לפיה המערכת אובייקטיבית לחלוטין ואין כל הסתמכות על יושרו של מישהו. אין מדובר במערכת אשר יכולה לקבוע באופן אוטומטי את סיווגה של הנסיעה או לערוך ביקורת על הסיווג אשר קובע העובד.
88. באשר לרישום הנסיעות עם סיווגן, אין הבדל בין שימוש בתוכנה לבין מצב בו העובדים היו מנהלים רישום ידני של נסיעותיהם. התוכנה אינה כוללת מנגנוני ביקורת עצמאיים והיא אינה עורכת ביקורת כלשהי על הנתונים. בתוכנה אמנם נוסף הרישום של מסלול הנסיעה בחברת האיתור, אולם מדובר בנתונים שאין זה סביר, כי רשות המס תבחן לגבי כל עובד ועובד. העובדה שהמערכת מבוססת על GPS ושניתן לקבל את מיקום תחילת הנסיעה וסופה ואף לקבל את מסלול הנסיעה מחברת האיתור, אין בה בכדי ללמד, כי ניתן להוכיח את היקף טובת ההנאה באמצעות התוכנה ובוודאי שלא כי מדובר בדרך יעילה לעשות כן. אין זה סביר כלל וכלל להטיל על רשויות המס לערוך בחינה של מסלולי הנסיעה של כל עובד אשר קיבל רכב צמוד. לכך מצטרפת עדותה של בליטי, לפיה בחברת האיתור נרשמת רשומת ג'י פי אס כל 10 שניות (עמ' 30, ש' 1-2), דבר המלמד על ההיקף האדיר של הרשומות אשר יהיה על רשות המס לבחון.
89. בליטי העידה, כי המערכת מאפשרת להוציא דו"ח חריגים, אבל זה תלוי בחיתוך שהלקוח מבצע מבחינת שעות העבודה (עמ' 27, ש' 13-16). ברי, ככל שיהיו יותר שעות עבודה, כך יהיו פחות ממצאים בנוגע לנסיעות שבוצעו מעבר לשעות העבודה. משכך, אף דו"ח החריגים אינו אובייקטיבי והוא תלוי בנתונים אשר בוחר המעסיק.
90. אין בפיתוחים שנוספו למערכת במהלך השנים בכדי להשליך על עמדתי בנוגע לאפשרות להוכיח את טובת ההנאה באמצעות המערכת. אף אם פיתוחים אלו עשויים לסייע למעסיק לבחון את הסיווגים אשר ביצעו העובדים, עדיין מדובר במערכת אשר מושתתת על הסיווג אשר קבע העובד ועל הביקורת אשר ביצע המעסיק ואין בידי רשות המיסים לבחון את הדברים בצורה מקיפה ויעילה.