פסק דין
השופט דורי ספיבק
1. התובעים הינם ארבעה מורי דרך ותיקים שהועסקו במשך שנים על ידי אגף האירוח במשרד התיירות כמורי דרך, מארחים ומלווים צמודים של אורחים של המשרד. האם התקיימו יחסי עבודה בין משרד התיירות ובינם? זוהי השאלה שבפנינו.
התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות
2. אגף האירוח במשרד התיירות מארח מדי שנה כ- 3,000 אורחים מחו"ל בכ-400 אֵירוּחִים שונים. מטרת האירוחים הינה לתרום לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם ועל ידי כך להגדיל את תנועת התיירים הנכנסת ארצה. הליך האירוח כולל ארגון מסלולי סיור בארץ המתאימים לסוג האירוחים והמלווים על ידי מורי דרך מתאימים.
לשם ביצוע משימות ההדרכה והאירוח מצוי במשרד מאגר של מורי דרך בשפות שונות. במאגר מצויים כיום כמאתיים מורי דרך. ארבעת התובעים נמנו על מאגר זה.
3. תמורת שירותי ההדרכה משלם המשרד תעריפים המשתנים מעת לעת. לשם הדוגמא, נפרט להלן את התעריפים שנקבעו ביום 10.3.14 (מסמך, שעליו חתומים מנכ"ל המשרד, היועץ המשפטי וחשב המשרדים, הקובע את התעריפים, צורף כנספח א' לכתב ההגנה, להלן: מסמך התעריפים):
660 ₪ עבור יום עבודה מלא (עד 10 שעות).
785 ₪ עבור יום עבודה ארוך (עד 12 שעות).
910 ₪ עבור יום עבודה הכולל יציאת ערב (מעל 12 שעות/עד וכולל צורך בלינה).
1,250 ₪ עבור הדרכה עם רכב 4-7 מושבים (עד 12 שעות).
1,375 ₪ עבור הדרכה עם רכב 4-7 מושבים (עד 15 שעות).
1,500 ₪ עבור הדרכה עם רכב גדול יותר (עד 12 שעות).
1,625 ₪ עבור הדרכה עם רכב גדול יותר (עד 15 שעות).
בגין ביצוע העברות משדה התעופה בן-גוריון וחזרה עד 100 ק"מ משולם לפי 50% מתשלום יום עבודה מלא.
עוד נקבע במסמך התעריפים כי התשלומים דלעיל כוללים את כל העלויות של מורה הדרך ובכלל זה "פיצויים, חופשה, מחלה, הבראה והוצאות טלפון" וכי "מסכום זה ינוכה מס הכנסה וביטוח לאומי כחוק, ולפי העניין". בנוסף, קובע מסמך התעריפים כי מורי הדרך המבצעים אירוחים יהיו זכאים להחזרי הוצאות על פי קבלות באישור מנהל היחידה, ולאש"ל בסך 42 ₪ ליום.
המסמך מסתיים במשפט הבא:
"יובהר כי לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין מורי הדרך למשרד התיירות וכי עבודתם הינה בגדר נותני שירות".
4. ביום 13.4.15 פנה ב"כ התובעים אל משרד התיירות במכתב התראה ודרישה בעניין "קיפוח מתמשך של זכויות מדריכי טיולים" (נספח כ"א לכתב התביעה). במכתב נטען ששלושה מבין ארבעת התובעים הוכנסו ל"רשימה שחורה" של מורה דרך שניתנה הוראה להפסיק את העסקתם. מכל מקום, נטען במכתב כי התקיימו יחסי עבודה בין המשרד לתובעים במשך כל תקופת העסקתם במשרד, והמשרד נדרש לשלם להם את מלוא הזכויות הסוציאליות הנגזרות ממעמד זה.