ביום 6.5.15 נשלח מכתב תשובה (נספח כ"ב לכתב התביעה), שבו הוכחשה הטענה כי מתקיימים יחסי עובד מעביד. במכתב הוסבר, בין היתר, כי "בשל האופי של העבודה המתבטא בעבודה בהיקף מוגבל ביותר על בסיס ימי עבודה ספורים בשנה ועל בסיס משתנה ולא עבודה סדורה וקבועה, נקבע שכר הכולל את כל המגיע למורה הדרך בהתאם לנסיבות העניין.
5. כתב התביעה שבפנינו הוגש ביום 11.11.15. לאחר הגשת כתב הגנה, התקיים ביום 31.5.16 דיון קדם משפט בפני כב' השופט תומר סילורה, ולאחריו הועבר התיק לטיפולו של מותב זה. לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, התקיימו דיוני הוכחות ביום 28.3.17 וביום 4.4.17 שבמהלכם נחקרו ארבע התובעים וכן נחקרו המצהירים מטעם המדינה, מר עמי חמץ שהינו הממונה על כספים ותשלומים בחשבות משרד התיירות וגב' ורוניק ביטון לוריה, שהינה מנהלת אגף אירוח ויחסי ציבור במשרד. בתום דיון ההוכחות ניתנה על ידינו ההחלטה הבאה:
"1. במהלך השיחה לפשרה שהתקיימה בתום דיון ההוכחות, ציין ב"כ התובעים שבדעתו להסתמך בסיכומיו על הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי למורי דרך מוסמכים להדרכת תיירות נכנסת לישראל, שנחתם בין לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל ובין אגודת מורה הדרך בישראל, ושהוראותיו הורחבו בצו הרחבה. זאת, על מנת להוכיח שמקובל בענף להעסיק מורי דרך כעובדים בשכר יומי, ולא כספקי שירותים. ב"כ התובעים הדגיש שמאחר שהסכם קיבוציו שהוראותיו הורחבו הוא בגדר דין, לא היה צורך שהוא יאזכר אותו בכתב התביעה או בתצהיריו, ודי בכך שיתייחס לכך בסיכומיו.
2. ב"כ המדינה, מנגד, התנגדה בתוקף וטענה שמדובר בהרחבת חזית, ומשלא נטענה כלל טענה במהלך ההתדיינות (לא בכתב התביעה וגם לא בתצהירים) בדבר כך שההסכם הקיבוצי הוא אינדיקציה כלשהי למקובל בענף (הן לעניין אופן ההתקשרות והן לעניין התעריף) הרי שלא היתה לה כלל ההזדמנות להשיב לכך ברמה העובדתית.
3. לאחר ששקלנו בדבר, הגענו לכלל מסקנה שמצד אחד הצדק עם ב"כ התובעים שעשויה להיות רלוונטיות להוראות ההסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה שהרחיב את הוראותיו לצורך הכרעה בתיק שלפנינו, וכן שלכאורה אין צורך להוכיח את הוראותיו שכן הן בגדר דין שהוא מן המפורסמות, אך מצד שני צודקת המדינה בטענתה שלא ניתנה לה ההזדמנות בגדר הליך זה להתגונן מפני הטענה שהוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה מהוות אינדיקציה למקובל בענף.
4. נוכח כל האמור, הנכון בעינינו הינו בשלב זה לאפשר למדינה להגיש תצהירים משלימים, שיתייחסו ברמה העובדתית לטענות התובעים בעניין, ובכלל זה יפרטו מדוע יש מקום לאבחן בין העסקת מורי דרך ע"י משרד התיירות (כספקי שירותים) לבין העסקת מורי דרך ע"י מעסיקים אחרים, כעובדים ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי.