טענותיה אלה וביקשה לתקן את הביצוע החלקי והכושל של ההסכם, אולם לא תוקן דבר ו"איכות
המזון והניקיון של חדר האוכל היו ברמה נמוכה ביותר" (פס' 24 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1 ו-2).
7. לטענת הנתבעים, בעקבות התלונות הקשות הללו ולאחר שמנהל התובעת מר דוד זכרי הבטיח לתקן את דרכיו ולשפר את הדרוש שיפור, נחתם החוזה השני. לטענת הנתבעים "ההסכם השני נועד לחדד ולהבהיר ביתר פירוט חלק מההוראות נשוא ההסכם הראשון, ובמקרים מסוימים אף לעדכן חלק מהוראות אלו בהתאם להסכמות מחודשות אליהם הגיעו הצדדים" (פס' 26). לטענת הנתבעים, ביום 5.8.2013 חתמה הנתבעת 1 על הסכם עם חברת א.ר מתחם ארזים בע"מ במסגרתו נטלה האחרונה את ניהול המתחם מהנתבעת 1 (א. ר. מתחם ארזים בע"מ תיקרא להלן: המפעיל החיצוני). לטענת הנתבעים, "שכנעה הנתבעת [1] את המפעיל להיכנס בנעליה בכל הנוגע להסכם בינה לבין התובעת. זאת, על אף שלא הייתה לה כל חובה לעשות כן ועל אף שהיה ביכולתה בנסיבות אלו להודיע על ביטול ההסכם השני בהתראה של 30 יום בלבד" (פס' 34). לטענת הנתבעים, למיטב ידיעתם גם המפעיל החיצוני לא היה מרוצה מביצוע ההסכמים בידי התובעת, והוא העלה טענות קשות ביחס ליטב השירות של התובעת ולרמת הניקיון הנמוכה של חדר האוכל, והחליט לסיים את ההתקשרות עם התובעת ביום 1.10.2013. נטען, כי התובעת עזבה את המטבח במצב ירוד ביותר לרבות ציוד מקולקל ומצב תברואתי חמור אשר דרש שיקום של המטבח, השלמת ציוד וביצוע הדברה (פס' 36).
8. הנתבעים טוענים כי התובעת לא שילמה תשלומים שוטפים אותם התחייבה לשלם, לרבות דמי שכירות חודשיים בסך של 5,000 ₪, תשלומי ארנונה, תשלומי מים וכיוצ"ב, בגינם טוענים הנתבעים לזכות קיזוז בסך של 258,534 ₪.
9. עוד טוענים הנתבעים כי הוסכם בחוזה השני כי הציוד במטבח ובחדר האוכל שייך לנתבעת 1, כך שאין מקום לפיצוי התובעת בגין אי-השבת ציוד.
10. לטענת הנתבעים, בדיקה שנערכה לצורך הגשת כתב ההגנה העלתה כי התובעת הגישה חשבונות מנופחים (פס' 60). אלו הדרכים הנטענות שבהן התובעת ניפחה חשבונות:
א. הצדדים לחוזה הסכימו כי ההתחשבנות ביניהם תיעשה על בסיס הנתונים המופעים במערכת ה"אופטימה", מערכת ממוחשבת לניהול בתי מלון ובתי הארחה, אולם בפועל הנתבעת 1 שילמה לתובעת על בסיס דרישות שיצאו תחת ידי התובעת ולא על פי מערכת ה"אופטימה", דבר שבדיעבד הסתבר כי נוצל לרעה על ידי התובעת (פס' 59);