פסקי דין

עא 8294/14 רוני גנגינה נ' פקיד שומה פתח תקוה - חלק 27

20 מרץ 2018
הדפסה

הסכם אי התחרות חל כאמור הן על הקמה של עסק מתחרה הן על ניהול עסק כזה. חברי מציין כי המערערים המעיטו מחשיבות היותם מנהלי המרכולים, ושמו את כובד המשקל על התחייבותם שלא להקים עסק מתחרה – וזאת במטרה לצבוע את תשלום אי התחרות בגוונים הוניים. ואולם לגישתו של חברי, על פי הסכם אי התחרות חלק משמעותי מהתשלום ניתן למערערים בכובעם כמנהלי המרכולים, ומכאן שיש לסווגו כהכנסה פירותית. כך על יסוד ההלכה שנקבעה בעניין ברנע, שלפיה תשלומי אי תחרות המשולמים למנהל בעת פרישתו מתפקידו, מהווים ככלל "הכנסת עבודה"; קרי: תקבול פירותי. השופט עמית מוסיף ומציין שלפחות חלק מתשלום אי התחרות ניתן למערערים בגין התחייבותם שלא להקים עסק מתחרה – ואולם לגישתו גם תקבול זה הוא פירותי, בהינתן מגבלות הזמן והמקום החלות על תניית אי התחרות. ואילו להשקפתי, בנסיבות המקרה לא ניתן להפריד בין כובעם הניהולי של המערערים לבין כובעם כיזמי ובעלי המרכולים; ובלשון אחר – יש להשקיף על תניית אי התחרות כמאגדת את הפן הניהולי והפן היזמי של פעילות המערערים תחת כובע אחד. ועם זאת אין בכך כדי לשנות מן התוצאה שאליה הגיע חברי; ואבאר.

המערערים הקימו את יד יצחק בשנת 1992. בראשית הדרך הם פתחו מרכול אחד, בראש העין, ועם השנים הרחיבו בהדרגה את פעילותם ופתחו מרכולים נוספים בפתח תקווה ובכפר סבא. במשך כל השנים הללו, המערערים ניהלו באופן אישי את העסק שיזמו והקימו. במצב דברים זה, כאשר מדובר במי שהקימו את המרכולים ומשמשים כבעלים וכמנהלים גם יחד, התחייבותם להימנע הן מהקמה הן מניהול של עסק מתחרה, מעצימה את הפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות שלהם. בהמשך לאמור, דעתי היא שאין לומר כי ההגבלה על תחום העיסוק כפי שנקבעה בהסכם אי התחרות, היא "תניה מרוככת" כלשונו של חברי.

ואולם ההגבלה על תחום העיסוק אינה ניצבת לבדה, ויש לבחון אותה לנוכח מאפייניה הייחודיים, בין היתר בהתייחס להגבלות הגיאוגרפיות ולמשך התחולה שנקבעו בהסכם אי התחרות. בהקשר זה, הסכם אי התחרות הגביל את המערערים מלהקים ולנהל עסק מתחרה בהיקף גיאוגרפי מוגבל ולמשך זמן מוגדר ולא ארוך במיוחד: המדובר בהגבלה ברדיוס של 50 ק"מ מחנויות יד יצחק, ולמשך תקופה של שלוש שנים. בהינתן האמור, אני שותפה לדעתו של חברי כי ההתחייבות שנטלו על עצמם המערערים אינה עולה כדי "גדיעת העץ", כלשון המטאפורה על "העץ והפירות" כאמת מידה להבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית; שכן לא היתה מניעה כי יקימו או ינהלו מרכולים במקומות אחרים בארץ, ובכל מקרה בתום שלוש שנים אף ההגבלה הגיאוגרפית פוקעת.

עמוד הקודם1...2627
28עמוד הבא