חודש – מה הפירוש?
48. אחרון אחרון, נדרש לטענת האוניברסיטה כי את המונח חודש הקבוע בסעיף 10 לחוק ניתן לפרש כמכוון לאו דווקא לחודש קלנדארי, כקבוע בסעיף 3 לחוק הפרשנות.
49. תחילה יאמר, שגם אם צודקת האוניברסיטה בטענתה. הרי שבמקרה שכזה "תום החודש" הוא יום 18 לחודש, ואת השכר צריך לשלם תוך תשעה ימים. וככל שהוא משולם מיום 28 לחודש ואילך ממילא הוא משולם תוך כדי הלנת שכר.
50. לגופה של שאלה יאמרו הדברים הבאים:
א. הארגון הפנה לסעיף 3 לחוק הפרשנות בכל הנוגע למשמעות הדיבור "חודש". למען הדיוק נציין כי סעיף 1 לחוק הפרשנות קובע כך:
"חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה; אולם על מלים וביטויים למעט 'חטא', 'עוון' ו'פשע', שבחיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילת חוק זה לא יחול סעיף 3 אלא יוסיפו לחול ההגדרות שבסעיף 1 לפקודת הפרשנות." (הדגשה הוספה – א.א.)
כיוון שהחוק (חוק הגנת השכר) חוקק לפני חוק הפרשנות, הרי שלאור הסיפא של סעיף 1 לחוק הפרשנות מילים וביטויים בחוק מתפרשים לפי הקבוע בפקודת הפרשנות.
ב. סעיף 1 לפקודת הפרשנות קובע כי:
"בפקודה זו, ובכל חיקוק שהוא בר-תוקף כיום, ובכל חיקוק שיינתן מכאן ואילך, יתפרשו כל מלה וניב שבסעיף זה כאמור בצדם להלן:
.....
'שנה' ו'חודש' – למנין הלוח הגריגוריאני;
..."
דהיינו, לפי סעיף 1 לפקודת הפרשנות את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק (וביתר הוראותיו) יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה- 1 בחודש ועד לסופו של אותו חודש. נציין כי פקודת הפרשנות לא כוללת את ההוראה המופיעה ברישא לסעיף 1 לחוק הפרשנות לפיה חוק הפרשנות לא יחול, בין היתר, "... אם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה".
ג. כך או כך, על פני הדברים דומה כי מבחינת תכלית החוק את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח. שכן, בצורה שכזו התקבולים של השכר מנותבים למועדים בהם חלים (ודאי במועד שבו חוקק החוק) חיובים כספיים ברגיל.
51. לאור האמור, את המונח "חודש" בסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה- 1 בחודש הקלנדארי ועד לסופו של אותו חודש.
52. במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר", אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת. למשל מיום 19 לחודש ועד ל- 18 לחודש העוקב או מיום 22 לחודש ועד ל- 21 לחודש העוקב. בכל מקרה, משהוסכם תום החודש בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, הרי ש"המועד הקובע" כמשמעו בסעיף 1 לחוק, יהא היום התשיעי שלאחר תום החודש המוסכם כאמור. שכר שלא שולם עד אז יחשב לשכר מולן.
מן הכלל אל הפרט
53. גם אם נקבל את טענת האוניברסיטה כי הוסכם עם עוזרי המחקר בשעות על תשלום השכר בעד התקופה שמיום 18 לחודש הקודם ועד ל- 19 לחודש שלפני החודש הקודם, הרי שהאוניברסיטה נמצאת משלמת שכר לאחר "המועד הקובע". קרי, לאחר שחלפו תשעה ימים מתום החודש המוסכם (כל 18 לחודש).
54. אנו ערים לכך שהתנהלות האוניברסיטה יסודה באילוצים, אך כפי שנפסק בעניין גרינברג – התרופה לקושי זה אינה עיכוב בתשלום השכר לשכיר היום, אלא חתירה לשיפור המינהל.
55. לאור המקובץ אנו נענים לבקשת הארגון ומצהירים כי במועד בו משולם השכר לעוזרי המחקר לפי שעות שכרם כבר מולן ומועד זה אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק.
56. נדגיש כי הארגון לא ביקש סעד אופרטיבי אחר, ונכון עשה. נזכיר כי במקרה דומה, בעניין גרינברג, בוטלו פיצויי הלנת השכר נוכח העובדה כי מדובר בפרקטיקה שנהגה שנים רבות ונוכח הטעות שבדין מצד המדינה תוך שנקצבה תקופה של כחצי שנה, ממתן פסק דינו של בית דין זה, להתארגנות הכרוכה בשינוי נוהלי העבודה והתאמתם להוראות החוק. כאמור בשלב זה אין לנו צורך להידרש להיבט האופרטיבי, וככל שיתעורר הוא יבחן בנסיבותיו.
סוף דבר
57. ערעור האוניברסיטה נדחה והיא תפעל בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל.
58. ערעור הארגון מתקבל ומוצהר כאמור בסעיף 55 לעיל.
59. בשים לב למהותו של ההליך, אין צו להוצאות.