הפרמטר השני, שנגזר מהאמור, הוא נטל ההוכחה המוטל על הנתבע. עליו להוכיח בראיות ממשיות את טענותיו, הן ביחס להתנהגות התובע הן ביחס לשינוי מצבו לרעה בעקבות השיהוי: 'הנטל על הטוען לסילוק תביעה מחמת שיהוי הוא כבד ורב בנסיבות העניין' (שם, עמוד 448). בהסתמכות על עצם חלוף הזמן לשם הוכחת הטענות לא סגי..." (ההדגשות הוספו - מ.ב.נ)
דומה, על סמך כל שנאמר עד כה, כי המקרה דנן אינו עונה על אף אחד מהתנאים לקבלת טענה של שיהוי מצידו של יואב: התביעה של סיאז, זהבה ויעל היא תביעה שכנגד לתביעתו של יואב. העובדה שהן לא בחרו להגיש תביעה עצמאית מצידן אינה יכולה להחשב ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. נוכח התוכן של כל השיחות וההתכתבויות בין הצדדים, לא ניתן לחשוב שיואב יכול היה לפרש את השיהוי כויתור מצד סיאז או משפחת בורנשטיין על טענותיה. הוא אף לא שינה מצבו לרעה בשום אופן. כאמור - נטל ההוכחה בעניין זה הוא על הנתבע שכנגד, ויואב רחוק מאד מהוכחת טענותיו בעניין זה, כנדרש.
אני דוחה, אפוא, הן את טענת ההתיישנות, הן את טענת השיהוי.
סיכום
36. לאור כל האמור, אני קובעת שהוכח כי יואב קיבל את המניה בסיאז עד שיעל תתבגר, וכאשר נדרש להעבירה ליעל, היה עליו לעשות כן, בהתאם לסיכום בעל פה בינו לבין סיאז. משכך, מאז שיואב נתבקש על ידי אברהם להעביר את המניה ליעל, לפני חלוקת הדיבידנד (קרי: מאז סוף 2011) הוא אינו זכאי להחזיק עוד במניה, שאינה שלו.
לפיכך אני קובעת שדין התביעה העיקרית להדחות, שכן יואב אינו זכאי למסמכים שאותם ביקש, מאחר שלמעשה - אינו בעל מניות בסיאז.
עוד אני קובעת, שדין התביעה שכנגד להתקבל. לפיכך אני מצהירה שהמניה הרשומה על שם יואב בסיאז היא של יעל, ונותנת צו שלפיו על יואב לעשות את כל הנדרש מצידו על מנת להעביר את המניה משמו, לשמה של יעל, הכל - עד ליום 18.6.18.
37. נוכח האמור, אני מחייבת את יואב לשלם לסיאז, לזהבה וליעל יחדיו, הן בגין דחיית התביעה העיקרית, הן בגין קבלת התביעה שכנגד, שכ"ט עו"ד בסך כולל של 18,000 ₪.
ניתן היום, א' אייר תשע"ח, 16 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.
מיכל ברק נבו