פסק-דין
השופט ח' מלצר:
1. עו"ד שרגא בירן, המבקש 1 ב-רע"א 8521/09 [פורסם בנבו] והמערער 1 ב-ע"א 8522/09 [פורסם בנבו] (להלן: עו"ד ש. בירן) ועו"ד צדקיהו הרמולין, המשיב ב-ע"א 8521/09 [פורסם בנבו] והמערער-שכנגד ב-ע"א 8522/09 [פורסם בנבו] (להלן: עו"ד הרמולין), עבדו ביחד במשך שנים ארוכות במשרד עורכי הדין: "שרגא פ. בירן ושות'" (להלן: המשרד). במהלך התקופה הנ"ל עו"ד ש. בירן (שהיה מייסד המשרד) ועו"ד הרמולין תיפקדו בפועל בתור שותפים במשרד (בשיעורי יחס שונים ביניהם).
2. בתאריך 28.2.2005 הודיע עו"ד הרמולין לעו"ד ש. בירן ולשותפים הנוספים במשרד, בכתב, כי הוא מבקש להביא לפירוק השותפות, שעמדה בבסיס המשרד, וזאת החל מתאריך 15.3.2005. עו"ד ש. בירן ושותפים אחרים במשרד (אלה יכונו להלן, בהתאמה לסדר שבו הם מופיעים ב-רע"א 8521/09: עו"ד ב. בירן [פורסם בנבו] (בנו של עו"ד ש. בירן) ו-עו"ד אמיד) – הודיעו בתגובה למכתבו הנ"ל של עו"ד הרמולין כי בין עו"ד הרמולין לבינם לא התקיימה, לשיטתם, "שותפות", במשמעותו של מונח זה בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: הפקודה), ועל כן לא עומדת לעו"ד הרמולין הזכות להביא לפירוק המשרד.
3. בעקבות התגובה הנ"ל – עו"ד הרמולין הגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד בתל-אביב-יפו בקשה לפירוק המשרד ולמינוי כונס נכסים עליו לצורך מימוש הפירוק. בית המשפט הנכבד קבע, במה שהוכתר כפסק הדין, כי אכן התקיימה שותפות, במשמעות הפקודה, בין עו"ד ש. בירן לבין עו"ד הרמולין, ואולם הוא סירב לבקשתו של עו"ד הרמולין להכריז על פירוק השותפות ולמינוי כונס, וקבע כי יש לאפשר למשרד להמשיך ולתפקד, וזאת במקביל למינוי של שני מומחים (להלן: המומחים), שיקבעו את חלקו של עו"ד הרמולין בשותפות וישוּמוּ את שווי החלק האמור. בהמשך נקבעו גם סדרי דין וראיות מיוחדים לעבודת המומחים, במתווה שיתואר בפירוט בהמשך ויכונה להלן: מתווה בית המשפט המחוזי (או בקיצור: המתווה).
4. מכאן ההליכים שלפנינו, המכוונים בעיקרם כנגד פרטיו של מתווה בית המשפט המחוזי, וכן כנגד קביעות אחרות בפסק הדין, שאליהן אדרש בהמשך הדברים. עו"ד ש. בירן, עו"ד ב. בירן ועו"ד אמיד (להלן, ביחד: המערערים( הגישו הן ערעור (ע"א 8522/09) [פורסם בנבו] והן בקשה לרשות ערעור על פסק הדין (רע"א 8521/09), [פורסם בנבו] שכן לגישתם לא ברור האם קביעותיו של בית המשפט המחוזי מהוות "פסק דין", או "החלטה אחרת".
עו"ד הרמולין הגיש מצידו ערעור-שכנגד ביחס לערעורם של המערערים.
לאחר מבוא קצר זה – אציג את הנתונים הצריכים להכרעה.