31. יחד עם זאת – להלכה אין צורך לקבוע פה מסמרות בסוגיה הכללית הנ"ל, שכן בענייננו "השותף היוצא", עו"ד הרמולין, לא עמד בעבר ואף היום איננו דורש בהכרח כי השותפות תחוסל, או שנכסיה של השותפות יימכרו. הדבר צוין כבר בפסק-דינו של בית המשפט קמא הנכבד, שם נאמר כדלקמן: "כך, למשל, ניתן ללמוד מדבריו של ב"כ התובע אשר נאמרו בהזדמנויות שונות כי כלל איננו חפץ בפירוקה של השותפות והוא חפץ בה רק לשם מימוש זכויותיו: "'אני רוצה לפרק? מעניין אותי לפרק? אני רוצה לקבל את הסכום שמגיע לי. זה הכל. אני לא רוצה לפרק, אני לא רוצה שהשותפות הזו תלך לאיבוד'" (עמ' 875 לפרטיכל, שורות 20-18; ההדגשות נוספו, ראו גם בעמ' 538 לפרטיכל, שורות 16-14)".
(עיינו: עמ' 55 לפסק-הדין, שורות 20-15).
32. לסיכום נקודה זו – במקרה שלפנינו אין מניעה לדבוק במתווה העקרוני, שאותו קבע בית-המשפט המחוזי הנכבד, וזאת על דרך של "פירוק טכני" של השותפות, או הסדרת החשבונות בין השותפים כאילו השותפות פורקה. בכך מתייתר דיון נוסף בטענותיהם של המערערים בסוגיה, שכן המערערים סברו שאין אפשרות להעניק לעו"ד הרמולין את הסעד שביקש מבלי לקבל את בקשתו לפירוק השותפות, וטענה זו, כפי שהתברר, איננה מדויקת די צורכה, למצער מאז שנפסקה אצלנו הלכת יעקבזון.
אעבור איפוא עתה לבחון את פרטי מתווה בית המשפט המחוזי.
בחינה פרטנית של מתווה בית המשפט המחוזי
33. המערערים טוענים, כזכור, כי לא היה מקום להעביר למומחים את הסמכות להכריע במחלוקות שבין הצדדים, לא כל שכן במתווה שלא מאפשר ערעור על החלטותיהם של המומחים. דומני כי יש לקבל טענה זו בחלקה בלבד. כידוע, בודק מטעם בית המשפט תפקידו לסייע לבית המשפט, אשר שומר את הסמכות להכריע במחלוקות גם לאחר המינוי והגשת חוות הדעת המקצועית. ראו: תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (לעיל ולהלן: תקסד"א); ע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים נ' עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) (להלן: ענין אורות); ע"א 7346/00 מנשה נ' אהרוני [פורסם בנבו] (27.12.2004); רע"א 633/06 מוריס אגבבה קבלן בניין בע"מ נ' אוחיון [פורסם בנבו] (26.6.2006). עיינו גם: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 325-323 (מהדורה אחת עשרה – 2013) (להלן: גורן).
הדברים נכונים ביתר-שאת כשעסקינן במחלוקות הקשורות בענייני פירוק של שותפות וביישובם של החשבונות בין השותפים במסגרת פירוקה של השותפות – עניינים, אשר הסמכות להסדירם, בהעדר הסכם בין השותפים הקובע אחרת – מוקנית לבית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות (ראו: סעיף 46 לפקודה). סמכות זו כוללת ממילא גם את הכוח לצוות על עריכת חשבונות בין השותפים כאשר מובאת בפניו תביעה לפירוק שותפות – וזאת אף מבלי להורות על פירוקו של העסק, דהיינו: "חיסול עסקיה" של השותפות (ראו: הלכת יעקבזון 623 והאסמכתאות הנזכרות שם; עיינו גם: יהודאי, בעמ' 268; פרנקל 288-284).