באשר למועד החיתוך - המועד הקובע, כל עוד לא פורקה השותפות, יש מקום לאפשר למומחים לכנס את נכסיה עד למועד בו יקבעו שחל הנתק, מה שכונה הפירוק הרעיוני, קרי המועד שבו יקבל התובע את שווי זכויותיו בשותפות בכסף או שווה כסף בגין חלקו. יש מקום להשוות הפרדה זו לפרוק השותפות הגם שהיא אינה מתפרקת. אמנם מועד מתן ההודעה בדבר הפרוק הוא בעל משקל בקשר עם המשך פעילותו של התובע במסגרת השותפות, מה גם שלא ניתן היה בנסיבות אלו לשותפים להמשיך ולפעול ביחד. יחד עם זאת, אין להתעלם מזכויותיו של התובע לנכסי השותפות שנותרו לעת הזו בשותפות. יש מקום להסמיך את המומחים לבחון את פעילות השותפות גם לאחר מועד זה ועד כאמור למועד הפירוק 'הרעיוני', לרבות בקשר עם הוצאות השותפות, שימוש בנכסי השותפות, עסקאות שנערכו וכיוצא באילו.
מבלי לגרוע מן האמור לעיל, למומחים נתונה הסמכות לערוך תחשיב המביא בחשבון תשלומים או רווחים וכיוצא בזה ששולמו לתובע שניתן לראות בהם תשלום על חשבון שווי חלקו בשותפות.
היה ומי מהמומחים סבור כי הוא מנוע לשמש כמומחה ממונה מטעם בית המשפט, מתבקש הוא להודיע זאת בכתב בתוך 7 ימים. הצדדים יודיעו מיד בסמוך לאחר קבלת פסק הדין למומחים דבר מינויים.
אני מוצא כי קביעת שווי חלקו הכולל של התובע בשותפות מהווה סעד חלופי ראוי וצודק בנסיבות העניין, אשר מייתר כאמור את הצורך בפירוקה של השותפות. למותר לציין כי על הצדדים לסייע ככל הנדרש למומחים במלאכתם ולשם כך עליהם לפעול בתום לב בהגינות ובחריצות. על הצדדים להיענות לכל דרישה מאת המומחים בתוך 7 ימי עסקים או בתוך מועד אחר שיקבע על ידי המומחים.
91. התביעה מתקבלת בחלקה כאמור. הנתבעים ישאו בהוצאות התובע בסך 38,000 ₪. כן ישאו הנתבעים בשכר טרחת עורך דין התובע בסך 230,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אילו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום אלא אם יוסדרו בתוך 35 יום מהיום".
11. על פסק הדין הנ"ל, ועל המתווה, שפורט לעיל – הוגשו בקשת רשות הערעור והערעור שלפנינו וכנגדם הוגש הערעור-שכנגד. אפרט עתה בקצרה את טענותיהם של הצדדים במכלול.
טענות הצדדים
12. המערערים בחרו כאמור שלא לערער על עצם הקביעה כי עו"ד הרמולין היה שותף במשרד, במשמעות הפקודה, ובמקום זאת הם מכוונים את חיציהם רק כנגד פרטי מתווה בית המשפט המחוזי הנכבד.
13. טענתם הראשונה של המערערים היא כי שגה בית המשפט המחוזי הנכבד, עת קבע שאין מקום להכריע בטענותיהם בנוגע ליחס שבין הסכם השותפות לבין סעיף 41 לפקודה הנ"ל. לשיטתם של המערערים, הכרעה בהתאם לעמדתם בנושא זה היתה מייתרת את קביעת מתווה בית המשפט המחוזי.