סיכומם של דברים:
--- סוף עמוד 807 ---
"'הסכם הביטול' נעשה על דעתו ובהסכמתו של התובע (המערער - מ' ש'). רק בשל שיקולים זרים של מחלוקת אודות חלקה של הנתבעת בתמורה, לא קיים התובע התחייבותו החוזרת ונשנית לבוא ארצה ולרכוש את הבית. עקב הפרת התחייבות זו, שרק בגינה בוטל הסכם המכירה המקורי לשחר (המשיב
- מ' ש'), קמה מחדש זכות לשחר לרכוש את הנכס, והתובע איננו יכול להתנגד לכך. אין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו".
צו המניעה הזמני בוטל, והמשיבה חויבה - בהסכמתה - למלא את הסכם המכירה עם המשיב. עוד ניתן נגד המשיבה צו, המורה לה לתת תצהיר ובו שיחזור כל פרטי ניהול הבית (הכנסות והוצאות) במשך השנים, בצירוף התיעוד הקיים בידה.
על כך ערעורו של המערער לפנינו.
.4השאלה העיקרית העומדת לדיון בערעור זה היא מתוקף מה החזיקה המשיבה בבית נושא המחלוקת וניהלה אותו. טענתו של המערער היא, שהמשיבה הייתה שליחה של אביה, שהיה שלוח של היורשים כולם. לאור זאת, עם מות השלוח הסתיימה השליחות, וממילא הסתיימה גם "שליחות המשנה" של המשיבה. מכאן, כך המערער, שלמשיבה אין סמכות או כוח למכור את הבית.
המשיבה סומכת ידיה על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, שלפיו מעמדה לגבי הבית היה של נאמן, ועל-כן הייתה לה סמכות למכור אותו. לחלופין, טוענת המשיבה, כפי שפורט בפסק-דינה של הערכאה הראשונה, ניתן לראות בהתנהגות המערער הסכמה בדיעבד לסמכותה זו; ועל-כן, כך עולה מטענותיה, גם אם מדובר בשליחות, שליחות זו זכתה לאישור בדיעבד, ועל-כן יש לתת לפעולת המכירה תוקף.
.5שתי דרכים אפשריות לבחינת מעמדה של המשיבה ביחס לבית. דרך אחת מתמקדת במערך הזכויות והחובות של המשיבה ושל צדדים אחרים ביחס לבית, כפי שהם היום. הדרך השנייה מתמקדת בהיסטוריה של הבית, ובודקת את שרשרת העברת הזכויות בו מבראשית (או משלב כלשהו שאינו שנוי במחלוקת) ועד הגיעו לידי המשיבה.
.6אם נבחר ללכת בדרך הראשונה, הרי שלא יכול להיות ספק שהמשיבה החזיקה בבית כנאמן בעבור שאר היורשים. הבעלות בבית נרשמה על שם המשיבה בלבד, אף שבפועל היה הבית שייך לכלל היורשים. סיטואציה זו של חלוקת זכויות הבעלות בנכס - כאשר הבעלות הרשומה היא זו של האחראי על ניהול העסק, בעוד שהבעלות שביושר היא של גורם אחר - היא הסיטואציה הקלאסית של נאמנות (ש' כרם, "חוק הנאמנות, תשל"ט-1979" פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשמ"ג) 5). איננה מקובלת עליי טענת המערער, שעל פיה הודאת המשיבה בכך שהבעלות בנכס היא של כלל היורשים שוללת את היותה נאמן. אין הדבר כך. הודאה זו שוללת את ההנחה, העולה מן הרישום, כי המשיבה היא הבעלים היחיד של הבית; ואולם, אין היא שוללת את עצם הרישום - ומשמעותה היא כי קיים פער בין