בחקירתו העיד רו"ח מנסור כי אינו מחזיק אצלו חותמת של החברה, וכי היה שיבוש בתצהיר בעניין זה. הוא חושב שמקבל את השיקים חתומים עם חותמת, או שג'לאל מוסיף את החותמת לאחר מכן. ציין שהבחין שהשיק האחרון חסר, במשרדו בטירה.
ב. חסין עאשור סלים (להלן: "סלים") – מכיר את ג'לאל משנת 1989, עת שניהם שימשו כסייענים של משטרת ישראל בקלקיליה, ולאחר מכן כנהגי מוניות. במסגרת ביקוריו בג'לג'וליה הכיר אדם בשם אחמד סלאמה (להלן: "סלאמה") שהיה שכן של בנו. באחד הערבים בחודש פברואר או מרס 2010, פנה אליו סלאמה, הציג לו שיק ריק של החברה, שהיה חתום בחתימת יד, וביקש ממנו לשים חותמת של החברה תמורת 20,000 דולר. לדבריו של סלאמה, הנשוי לבתו של עאדל, קיבל את השיק מעאדל, והכוונה היא לרשום בשיק סכום של 1,000,000 ש"ח. סלים דחה את ההצעה וכעבור כחודשיים עדכן את ג'לאל בכך, כשביקר במשתלה שלו באורנית. לדבריו, ג'לאל ענה לו שלא יודע על שיק שנגנב ממנו, ויש רק שיק אחד שדיווח עליו למשטרה לפני מספר שנים.
בחקירתו בבית המשפט הוסיף סלים כי הפניה אליו הייתה, כי ידעו שהוא בקשר טוב עם ג'לאל. כן ציין כי סלאמה הוא חתן של עאדל והיה סכסוך בינו לבין ג'לאל, וכיום הוא יושב בבית הסוהר. בנוסף, סלאמה אמר לו שהוא רוצה למלא את השיק בסכום גבוה של מיליון ש"ח, כדי "לדפוק" את ג'לאל. עוד ציין סלים כי לאחר המקרה הלך "ישר" לג'לאל כדי להזהיר אותו. סלאמה גם טען כי חתימתו של ג'לאל שונה מהחתימה על השיק.
ג. יצחק בן אברהם – תושב אורנית המכיר את ג'לאל מזה כ-20 שנה, ומבקר אותו לעתים קרובות במשתלה. את עאדל הכיר כ"מאכער" חסר אמצעים שתמורת תשלום היה מוסר לו שביבי מידע בנושאים עסקיים. הכיר את יחסי החברות בין ג'לאל לעאדל (הנשים היו חברות), ולא הכיר מערכת עסקית בין השניים. כ-6-7 שנים לפני עריכת התצהיר (בדצמבר 2014) הציע לו ג'לאל לקנות ממנו שיק שלדבריו קיבל מג'לאל "במסגרת עסקים ביניהם". מאחר שלא נראה לעֵד שיש קשרים עסקיים בין השניים, הציע לעאדל להתקשר תחילה לג'לאל כדי לברר את מסירת השיק לעאדל, אך למשמע כוונה זו, נטל עאדל את השיק, הכניסו לכיסו, תוך שהוא מציין "עזוב שכח מהעניין..." ומיד עזב את המקום. זמן מה לאחר מכן פגש העד את ג'לאל ושאל אם יש בינו לבין עאדל עסק כלשהו. ג'לאל השתומם על השאלה, פסל אפשרות זו על הסף, ומאחר שבן אברהם לא עשה עסקה כלשהי לגבי השיק, זנח את העניין ולא התעמק בו עוד.