סתירה שלישית בהקשר זה מתייחסת לטענתו של ג'לאל כאילו פנקס השיקים ממנו נגנב השיק נשוא התביעה שימש רק לשלטונות המס ולרואה החשבון (ר' הודעותיו במשטרה ת/1 ות/2 וכן עדותו בדיון בהתנגדות בעמ' 4 ש' 13 ובעמ' 28 ש' 6-8). בחקירתו ובחקירת רו"ח מנסור הוברר כי שיק מס' 1224 שקדם לשיק נשוא התביעה לא ניתן לתשלום מיסים או לרואה החשבון, אלא לחברה בע"מ, במסגרת קשרים עסקיים (עמ' 21 ש' 10-18; עמ' 28 ש' 9-11), כך שלפחות שיק אחד לא ניתן למטרות הנטענות של הפנקס, וכשם שניתן אותו שיק מהפנקס שלא למטרות תשלומי מיסים, כך יכול היה גם להינתן השיק לעאדל.
הדברים נכונים על אחת כמה וכמה נוכח גרסת עאדל כי השיק ניתן לו כבטחון לתשלום המגיע לו, שאמור היה להשתלם לו במזומן, כלומר, לו היה מתבצע התשלום, לא היה צורך בהשלמת הפרטים בשיק ובהצגתו לפירעון, אלא הוא היה מוחזר לג'לאל ולא היה נעשה בו שימוש.
סתירה רביעית מצויה בעדותו של ג'לאל כי הוא חותם על שיקים רק בתוך הפנקס (עמ' 30 ש' 31-32), אך מאחר שהסתבר כאמור כי החתימה על השיק היא של ג'לאל, ואין מופיעה חתימה על גבי העתק השיק שנותר בפנקס, מסקנה היא שג'לאל חתם על השיק לאחר שתלש אותו מהפנקס, בניגוד לעדותו האמורה.
לא רק זאת, אלא שבתצהירו של רו"ח מנסור נכתב כי ג'לאל נוהג להביא אליו 4-5 שיקים חתומים מתוך פנקס השיקים של החברה, וזאת לצרכי תשלום המיסים. מכאן עולה כי ג'לאל אינו חותם מראש על כל השיקים בפנקס, אלא רק על 4-5 שיקים, לפני שהוא מגיע לרו"ח מנסור. בחודש אוקטובר 2005 בו התגלה על פי הנטען חסרון השיק, אמור היה פנקס השיקים להיות רק בתחילתו (לפי טבלה שצורפה לתצהירו של רו"ח מנסור, שיקים מס' 1211-1224 נמשכו למועדים ינואר 2006 – מאי 2006), כלומר, לפי הנוהל בין ג'לאל לבין רו"ח מנסור, עדיין לא חתם ג'לאל באותו מועד על השיק האחרון בפנקס, מס' 1225, הלא הוא השיק השנוי במחלוקת. מכאן מתפוגגת האפשרות כי השיק שבמחלוקת נמצא חתום בפנקס השיקים ומשם נגנב, ומתחזקת עד מאד האפשרות כי ג'לאל נטל שיק זה, חתם עליו ומסרו לעאדל, שהעבירו לאחר מכן לרפי.
34. לאמור לעיל יש להוסיף חיזוק לטענת עאדל כי נפגש עם ג'לאל במשתלת הכפר הירוק, ושם קיבל ממנו את השיק שבמחלוקת, כבטחון לכך שישלם את חובו אליו תוך פרק זמן קצר. מדובר בעדותו של העד תורקמן.
בתצהירו אישר תורקמן כי נלווה לעאדל בפגישתו עם ג'לאל בה נמסר שיק של ג'לאל לעאדל. הוא לא היה במשרד של ג'לאל בזמן הפגישה, אך ראה את ג'לאל מוסר שיק לעאדל, וכן ראה את עאדל יוצא מהפגישה עם שיק בידו, ואף הראה לו את השיק.
בחקירתו בבית המשפט שינה תורקמן את טעמו והכחיש שראה את ג'לאל מוסר שיק לעאדל, אך העיד כי בדרכם חזרה מהמשתלה אמר לו עאדל שקיבל שיק מג'לאל. כשעומת העד עם הסתירות בין תצהירו לעדותו בבית המשפט, אמר שבבית המשפט אומר את האמת. האמור לעיל אינו מהווה הסבר של ממש לכך שתורקמן חזר בו למעשה מהגרסה שמסר בתצהיר. לכן, ומבלי להיכנס לטענות בדבר איומים שבאו מג'לאל או מי מטעמו, לרבות מחוץ לאולם בית המשפט (ר' עמ' 35, 53) אני מעדיף את גרסת תורקמן שבתצהיר בדבר מסירת השיק, מה גם, שאפילו לפי גרסתו "המרוככת" עד מאד, עדיין העיד שבזמן אמת, עאדל אמר לו שקיבל שיק מג'לאל, ואף בכך יש כדי לחזק את גרסתם של התובע ושל עאדל לגבי עצם מסירת השיק על ידי ג'לאל לעאדל.