35. לזכותו של ג'לאל עומדת אמנם תלונתו למשטרה בשנת 2005 בדבר אבדן השיק, אך הסתירות והתמיהות הנזכרות לעיל, מביאות למסקנה כי אפשרית וסבירה סיטואציה כי ג'לאל הגיש תלונה על אבדן השיק, למרות שידע כי כי השיק נמסר על ידו לעאדל.
36. המסקנה מהאמור לעיל היא אפוא כי ג'לאל לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי השיק הוצא ממנו שלא כשורה, ומתקיימת החזקה שבסעיף20ׁ(ג) לפקודה, לפיה "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך...חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". מכאן מתבקשת המסקנה כי עאדל קיבל את השיק מג'לאל כדין.
אחיזה כשורה בשטר
37. האם רפי אוחז כשורה בשיק?
התשובה לכך שלילית בהחלט.
38. אוחז כשורה מוגדר כך בסעיף 28 לפקודה:
" (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה".
סעיף 29(ב) לפקודה קובע כי:
"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".
39. רפי קיבל את השטר לידיו כשחסרים בו פרטים חיוניים, כגון שם הנפרע וסכום השטר.
אין מחלוקת כי רפי הוא שמילא את הפרטים החסרים בשיק: שם הנפרע, סכום השיק ומועד הפירעון (ר' תשובות 18, 19 בתצהיר תשובות לשאלון של רפי שצורף כנספח "ה" לתצהיר ג'לאל, עדותו של רפי בעמ' 72 לפרוטוקול).
רפי רשאי היה אמנם לכאורה להשלים פרטים אלה (ר' סעיף 19(א) לפקודה), אך בעשותו כן, אין הוא יכול כבר להיחשב כאוחז כשורה, והחזקה הקבועה ברישא לסעיף 29(ב) לפקודה, לפיה כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה, אינה חלה עליו.
וכך נקבע בע"א 377/68 מטע בית חרושת לצרכי מזון בע"מ נ' פרל, פ"ד כ"ג(1) 98, 100 (1969):
"אדם הנוטל תורף של שטר וממלא בו את החסר, פועל אמנם לכאורה על פי רשות הנתונה בידו לפי סעיף 19 לפקודה, אך אין הוא עצמו אוחז כשורה, כי במו ידיו עשה את השטר, ומשנטל אותו לא היה שלם".
ובע"א (מחוזי ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' עו"ד פלדמן [פורסם בנבו] (1.2.06) נקבע כך: