"אפשר להשלים בשטר גם פרטים חיוניים לפי סעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן:- "הפקודה"), אולם כל עוד השטר אינו מקיים את הוראות סעיף 3(א) לפקודה ומכיל את כל היסודות המפורטים שם – אין מדובר בשטר. מכאן, שכשהגיע השיק של המשיב לידי המערערת – לא היה בידיה שטר, לא כל שכן שטר שהוא "שלם ותקין לפי מראהו" כלשון סעיף 28(א) לפקודה".
40. מעבר לנדרש, קיימים טעמים נוספים מדוע אין רפי אוחז כשורה בשיק כמפורט להלן.
41. השטר לא היה שלם ותקין על פי מראהו, גם מאחר שנמשך מחשבונה של החברה, אך החתימה שהופיעה עליו הייתה חתימת ג'לאל בלבד, ללא חותמת של החברה.
42. לא התקיימה הדרישה לנטילת השטר "בעד ערך".
אחיזה כשורה היא סוג של תקנת שוק.
בע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' חסן, פ"ד מ"ז(x) 1 (1993) (להלן: "עניין חוות מקורה") נקבע כך:
" ...מושג התמורה מקבל בהקשר של תקנת השוק משמעות שונה מזו הניתנת לו במישור הגדרת היחסים החוזיים בין הצדדים (דהיינו: בהבחנה בין מכר למתנה, בין שכירות לשאילה וכיוצא באלה). המשמעות בהקשר של תקנת השוק צרה בהרבה..."
וכן:
"הדרישה למתן 'ערך' מחמירה מן הדרישה למתן תמורה במובן החוזי המקובל. ראשית, ביחס למועד העברת המשאבים: על התמורה החוזית עונות הן 'תמורה מבוצעת' והן 'תמורה עתידית' (executory consideration), שהיא למעשה התמורה הטיפוסית בדיני החוזים. עמידה בדרישת ה'ערך', לעומת זאת, מחייבת מתן ערך בפועל, דהיינו: 'תמורה מבוצעת'. שנית, ביחס לשווי המשאבים המועברים: בהקשר החוזי אמנם בוחן בית המשפט את טיבם וסוגם של המשאבים המועברים, אך לא את שוויים; שווי התמורה החוזית איננו רלוואנטי. במסגרת דרישת ה'ערך', לעומת זאת, נבחן שווי המשאבים המועבר לעומת שווי המשאבים שהעביר הצד השני, ונדרש 'ערך ממשי', להבדיל מ'תמורה סמלית' ".
בעניין הערך, נקבע כי התובע חייב בהוכחה שניתן ערך ממשי, הואיל ורק מתן ערך ממשי מרפא את הפגם (זוסמן, בעמ' 282 וכן לרנר, בעמ' 227-230). כלומר, כשעסקינן בתקנת שוק, במובחן ממערכת יחסים חוזית בין צדדים, במסגרת דרישת הערך נבחן שווי המשאבים המועבר לעומת שווי המשאבים שהעביר הצד השני ונדרש "ערך ממשי", להבדיל מ"תמורה סמלית".
וברע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (24.11.15) נקבע כך:
"האוחז כשורה זכאי לתקנת השוק השטרית, ומכיוון שתקנת שוק פוגעת בזכויות קנייניות של צדדים אחרים – ובדומה לנדרש בתקנות שוק אחרות – היא מוענקת רק למי שנתן ערך ממשי ומבוצע עבור השטר, ולא תמורה עתידית או סמלית".