38. גרסתו של מר מוסאצ'ו שונה.
לטענתו, הקשר בינו לבין התובעת נוצר לאחר שהתובעת כבר הפרה את הסכם המכר, בכך שאיחרה בתשלום רכיב המע"מ בגין התשלום הראשון ואף איחרה בהעברת התשלום השני. בשלב זה, היה ברור לתובעת כי בזק עתידה לבטל את הסכם המכר. עוד היה ברור לתובעת כי ללא רוכש נוסף, אשר יממן את הרכישה, היא לא תוכל לממש את העסקה בכוחות עצמה. בנסיבות אלה, חיפשה התובעת דרך למנוע את ביטול ההסכם [סעיף 18 ל-נ/9].
--- סוף עמוד 12 ---
כך, בסוף חודש אוקטובר בשנת 2012, לאחר שהבינה כי יש ביכולתו של מר מוסאצ'ו לגייס את האמצעים הכלכליים כדי לקיים את הסכם המכר, יצרה עמו התובעת קשר, במטרה לרתום אותו לרכוש במשותף את זכויותיה של בזק במקרקעין.
אליבא מר מוסאצ'ו, בעת יצירת הקשר עמו, נמנעה התובעת מלמסור פרטים בדבר האורכות שניתנו לה בכדי שתוכל לקיים את הסכם המכר, חלף ביטולו מחמת הפרתו היסודית על ידה [סעיפים 20-19 ל-נ/9].
39. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים הגעתי לכלל מסקנה כי בעת ניהול המשא ומתן בין מר עזיזי ומר חנאי לבין מר מוסאצ'ו, הייתה התובעת תחת הפרה יסודית של הסכם המכר.
ובמה דברים אמורים?
כפי שהודה מר עזיזי בחקירתו הנגדית, הוא שילם את התשלום הראשון בהתאם להסכם המכר, מתוך הלוואות שנטל [פר' עמ' 27, ש' 35, עמ' 28, ש' 1]. אולם, את רכיב המע"מ בגין תשלום זה לא שילם במועדו. כך הסביר מר פלפל בחקירתו הראשית: "העסקה נחתמה איתו ב – 05.07, הוא היה אמור לשלם 990 אלף שקל בחתימת ההצעה, פלוס מע"מ ... את המע"מ הוא לא שילם באופן מיידי" [פר' עמ' 132, ש' 7-6].
כשעומת מר עזיזי עם הטענה כי רכיב המע"מ בגין התשלום הראשון שולם באיחור, מסר גרסה מתחמקת ובלתי סבירה, אשר מתכחשת למציאות:
"ש. למה לא שילמת את המע"מ במועד שמשלמים את המע"מ?
ת. מה המועד שמשלמים את המע"מ?
ש. 15 לחודש העוקב.
ת. מי אומר את זה?
ש. החוק.
ת. יש כאלה שמשלמים דו חודשי ויש כאלה שמשלמים חד חודשי.
ש. אתה שילמת חד חודשי או דו חודשי?
ת. לא זוכר. היה צריך לשלם ושילמתי.
ש. שילמת אחרי 3 חודשים וחצי את המע"מ, האם איחרת או לא?
ת. לא איחרתי".
[פר' עמ' 22, ש' 12-3]
40. גם התשלום השני על פי הסכם המכר לא הועבר במועדו.
כך הסביר מר פלפל: "ב-01.08.12 דירקטוריון בזק אישר את העסקה ... ב – 10.09 הודענו לו [למר עזיזי – א.ש.] על אישור העסקה, הוא היה אמור לשלם עד ל – 30.09 את המע"מ