כאשר עסקינן בהסכם בעל פה, נטל ההוכחה רובץ על הטוען לקיומו והמבקש להוכיח את תנאיו. הסכמה שבעל-פה חייבת להיות מוכחת בראיות מספיקות. מדובר במשוכה ראייתית, אשר לא בנקל יעבור אותה הטוען. על מנת שבית המשפט יקבע קביעה חיובית בדבר קיום הסכם או בנוגע לתנאיו, על הטוען לכך להציג בפני בית המשפט הוכחות ממשיות התומכות בטיעונו [ע"א 815/81 כליפא נ' שאול, פ''ד לו(3) 78, 83 (1982); ע"א 2792/03 יצהרי נ' אימפורט פסקה 5 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (פורסם בנבו, 14.12.2006); ת"א (מחוזי נצ') 70/08 י.י. יזמות ונכסים בע"מ נ' אספלט דרום חב' לפיתוח לעבודות עפר וכביש, פסקה 19 בפסק דינו של השופט ב' ארבל (פורסם בנבו, 30.12.2010); ת"א (מחוזי ת"א) 2722/06 אזברגה נ' מוניות יצחק רבין בע"מ, פסקה 3 בפסק דינו של השופט א' זמיר (פורסם בנבו, 10.6.2011); ת"א (מחוזי חי') 642-08 חברת התכוף בע"מ נ' פנחס פיגומים ובניה (1988) בע"מ, פסקאות 55-54 בפסק דינו של השופט ע' זרנקין (פורסם בנבו, 24.6.2013); שלו בעמ' 414].
58. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי במוצגים, התרשמתי כי תנאי ההשקעה שנדרשו ממר עזיזי וממר מוסאצ'ו לרכישת הנכס לא נקבעו וממילא לא הוסכמו על "השותפים".
גרסתם הבסיסית של מר עזיזי ומר חנאי הייתה כי מר מואסצ'ו אמור היה לממן את התשלום השני בסך 4,950,000 ₪ ואילו יתרת התמורה בגין הנכס בסך כ – 13,860,000 ₪ תמומן במשותף. אולם, האופן בו ימומן החלק הארי ברכישת הנכס לא הוסדר ולא סוכם.
כך, לטענת מר עזיזי סוכם בינו לבין מר מוסאצ'ו כי התשלום השני לבזק על סך 4,950,000 ₪ השווה ל-25% מהתמורה, ישולם על ידי מר מוסאצ'ו [סעיף 63 ל-ת/1]. בתמורה לביצוע תשלום זה "יקבל" מר מוסאצ'ו 50% מזכויותיה של בזק בנכס ואת יתרת התמורה יממנו מר עזיזי ומר מוסאצ'ו באמצעות הלוואה משותפת שתילקח מבנק [פר' עמ' 31, ש' 9-3]. כשנשאל מר עזיזי אם נראה לו הגיוני שמר מוסאצ'ו ישלם פי חמש ממנו ויקבל 50% השיב כדלקמן: "כן, ההחזר שלי יותר גדול. סיכמנו שההחזר לבנק, החלק שלי יהיה יותר גדול" [פר' עמ' 31, ש' 13]. אולם, זוהי עדות כבושה שאינה ראויה לאמון - פרט זה לא הוזכר בתצהירו של מר עזיזי והועלה לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית:
--- סוף עמוד 24 ---
"ש. איפה זה כתוב בתצהירך?
ת. זה לא כתוב.
ש. למה זה לא כתוב?
ת. לא יודע, זה מה שסיכמנו איתו.
ש. למה סיכום לב העניין לא מופיע בתצהירך?