אני קובע אפוא, כי בין מר עזיזי לבין מר מסואצ'ו לא נכרת הסכם בעל פה ליצירת שותפות באשר למיזם או באשר לרכישת זכויותיהן של בזק וחברת הדואר בנכס. ממילא לא נוסדה ולא הופעלה שותפות לרכישת הנכס או להקמת המיזם. אף לא נמצא כי הוקנו למר מוסצ'או חובות אמון או שליחות לרכישת הנכס מבזק. לנוכח קביעה זו אני דוחה את טענת
--- סוף עמוד 39 ---
התובעת לפיה מר מוסאצ'ו או מי מהתאגידים שבשליטתו הפרו עמה חוזה לרכישת הנכס או להקמת שותפות כלשהי.
ד. האם הופרה חובת תום הלב במשא ומתן שהתנהל בין הצדדים?
77. בהינתן כי המגעים לא הבשילו לידי כריתת חוזה תקף בין התובעת (או מר עזיזי) לבין מר מוסאצ'ו, אזי התוצאה היא שההתנהלות בין הצדדים היא בגדר משא ומתן טרום חוזי. שלב זה נשלט, בעיקר, על ידי הוראת סעיף 12(א) לחוק החוזים שקובעת כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
לפיכך, יש לבחון האם הודעתו של מר מוסאצ'ו לפיה הוא אינו מעוניין בעסקה עומדת בתנאי סעיף 12 לחוק החוזים, קרי – האם נעשתה בתום לב או שמא, כטענת התובעת, נועדה למשוך את השטיח מתחת לרגליו של מר עזיזי, להכשיל את העסקה ולקטוף את פירות ההפרה.
כפי ששנינו, בחודש ספטמבר 2012 נקלעו התובעת ומר עזיזי לקושי בביצוע העסקה לרכישת זכויותיה של בזק בנכס. על רקע הפרת הסכם המכר והקשיים בביצוע עסקת רכישת הנכס ברחובות, חיפש מר עזיזי משקיע אשר יסייע לו בביצוע התשלומים.
מר עזיזי תיאר את מר מוסאצ'ו כ"בעל יכולות כלכליות גדולות ובעל קשרים ענפים בשוק ובפרט בעיר ראשון לציון". מטעמים אלה, הסכים מר עזיזי להתקשר עם מר מוסאצ'ו בהסכם שותפות לרכישת זכויות בזק בנכס [סעיף 41 ל-ת/1]. לשם בחינת ההצעה נערכו בין הצדדים מספר פגישות במסגרתן נמסר למר מוסאצ'ו מידע אודות העסקה, לרבות הסכם המכר שנחתם על ידי התובעת ועל ידי בזק.
78. בתצהירו, הציג מר מוסאצ'ו גרסה מפורטת באשר לטעמים שהניעו אותו לסיים את המשא ומתן עם מר עזיזי ומר חנאי.
בראש ובראשונה ציין מר מוסאצ'ו את החשש שעלה מכך שמבנה העסקה שנרקם על ידי מר עזיזי היה כרוך באי-חוקיות מבחינת דיני המס. מקורה של אי חוקיות זו הוא בכך שהתובעת לא הצהירה על קיומו של נהנה והדרך ל"חסכון" בתשלום מס רכישה היה להציג את מר מוסאצ'ו כרוכש הזכויות ובכך להשית עליו את עלויות העסקה [סעיף 37 ל-נ/9]. לאחר שעניין המיסוי נבחן המליצה עו"ד רוט למר מוסאצ'ו להימנע מהעסקה.