"ש. כשהתחלתם לדבר עם ארז, אתם מסרתם לו את התכתובות שהוחלפו בינך לבין בזק בנוגע להפרת ההסכם?
ת. לא מסרתי לו תכתובות, הוא ידע שתאריך היעד הוא 30.11.
ש. את המסמכים לא מסרתם?
--- סוף עמוד 45 ---
ת. לא. כשהוא בא עם עורכת הדין שלו אל יוסי שטרית הוא קיבל הכל.
ש. אני אומר לך שהמסמכים האלה לא נמסרו בשום שלב, לא על ידי מר שטרית , לא על ידך, אתם את המסמכים לא מסרתם ...
ת. אני אמרתי שלא מסרתי".
[פר' עמ' 25, ש' 28-21]
אין מדובר בפליטת פה בהיסח הדעת, שכן גם מעדותו של מר חנאי עלה כי מסמכי הפרת הסכם המכר לא הועברו למר מוסאצ'ו:
"ש. כל המסמכים האלה שהוחלפו בין עזיזי לבין בזק בקשר להפרות המסמכים גולו לארז? מסמך אחד כזה לא הועבר אליו.
ת. לא יודע. אני לא העברתי שום דבר.
ש. עזיזי העביר?
ת. לא יודע.
[...]
ש. אמרת לארז שהוא נמצא בהפרה מול בזק?
[...]
ת. לא זוכר".
[פר' עמ' 61, ש' 12-2]
86. עו"ד רוט הודתה בחקירתה הנגדית שבעת הפגישה עם נציגי בזק כבר היה בידיה עותק מהסכם המכר. אולם, לדבריה לא עיינה בו כי: "ממילא הם כבר רכשו את הנכס. בלי שאני יודעת שיש מתווה של כניסה לעסקה אין לי שום סיבה לבחון את ההסכם" [פר' עמ' 182, ש' 35-32]. התרשמתי כי עיקר מעייניה של עו"ד רוט בשלב זה היו לבחון את עצם מתווה העסקה מתוך הנחה, שגוייה, כי חרב ביטול הסכם המכר אינה מתהפכת מעל לראשה של התובעת. עו"ד רוט אישרה בחקירתה הנגדית כי הגורמים מטעם התובעת הסתירו ממנה את עניין ההפרה: "... הם לא סיפרו, לא לגלות זה דרך להסתיר" [פר' עמ' 181, ש' 23-22].
גרסתה של עו"ד רוט לא נסתרה. נהפוך הוא, מהעדויות שנשמעו לפניי התברר כי אף לא אחד מטעם התובעת, קרי – מר עזיזי, מר חנאי ועו"ד שטרית, העמיד את עו"ד רוט על חומרת המצב באשר לעסקת רכישת זכויותיה של בזק בנכס. לגרסתו של עו"ד שטרית הוא שוחח עם עו"ד רוט בטלפון ו"אמרתי לה שיש בעיה עם המועדים" [פר' עמ' 102 ש' 13].
--- סוף עמוד 46 ---
אולם, עו"ד שטרית הודה כי לא שלח לעו"ד רוט עותק מכתב ההתחייבות בו הודתה התובעת בהפרה יסודית של הסכם המכר ומכוחו התחייב מר עזיזי לשאת בסנקציות משמעותיות ביותר. כפי שציין עו"ד שטרית באופן בהיר ונהיר בחקירתו הנגדית: "אני לא שלחתי לה את זה".
עניין היותה של התובעת, השותפה הפוטנציאלית של מר מוסאצ'ו, נתונה בהפרה יסודית של הסכם המכר הוא בגדר עניין עובדתי ומשפטי שאין להתעלם ממנו! כתב ההתחייבות מהווה הודאה של התובעת בהפרתו היסודית של הסכם המכר ועל כן הוא בגדר עובדה חשובה ביותר שיש בה להשפיע על הכרעותיו של מר מוסאצ'ו. לפיכך, אי גילוי כתב ההתחייבות עולה כדי הפרת חובת תום הלב [רע"א 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ, פ"ד נד(5) 638, 666 (2000)].