109. לא נעלמה מעיני העובדה כי הצעתו הקודמת של מר מוסאצ'ו לרכישת זכויותיה של בזק בנכס שהוגשה בחודש יולי בשנת 2012 עמדה על סך 19,600,000 ₪ ואילו ההצעה החדשה, שהוגשה בחודש אפריל בשנת 2013 עמדה על סך 18,800,000 ₪.
ברם, על פי שומה שנערכה על ידי השמאים יוסי וידנפלד ועופר כהן מחברת ספקטרום למקרקעין בע"מ [השומה הוגשה כחלק מראיות התובעת והצדדים ויתרו על חקירת השמאים], הנכס בכללותו הוערך בסך 10,000,000 ₪. מתוך זה זכויותיה של בזק בנכס הוערכו בסך 8,400,000 ₪ ליום 15.3.2012. לפיכך, על פי הראיות שהובאו לפניי, אין עדות לכך שהנתבעים 3-1 התעשרו מעצם רכישת הנכס. נהפוך הוא, השומה מלמדת כי ההצעות לרכישת חלקה של בזק, בין אם מצד התובעת ובין אם מצד מר מוסאצ'ו ומר רוטר היו הרבה מעבר להערכת שווי הנכס.
110. מעבר ליסוד ההתעשרות על חשבונו של אחר, ניצב היסוד השלישי בעילת עשיית עושר ולא במשפט, הוא היסוד הנורמטיבי – "שלא כדין". באשר ליסוד זה שנה את הדברים הבאים השופט (כתוארו דאז) מ' חשין ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, 361 (1998):
--- סוף עמוד 59 ---
"על מבחן זה – מבחן הצדק והיושר בזיכוכו – ייסד בית-משפט קמא את החלטותיו בעניינים שלפנינו. ובהחליטו כפי שהחליט, סמך בית-המשפט עצמו, במישרין ובעקיפין, על דבריהם של הנשיא שמגר ופרופסור פרידמן. נסכים כי דרך זו היא דרך המלך, אך דומני כי ראוי ליישר את שוליה. טעם הדבר הוא, שעיקרו של החומר הגנטי העושה את העילה בעשיית עושר, לא רק יושר וצדק ומצפון עשו אותו. בצדן של אבני-יסוד אלו מצויים יסודות נוספים והם עיקרים ודוקטרינות החותכים את שיטת המשפט לרוחבה ומזינים את עצי-המשפט בה. כך הוא, למשל, עקרון האוטונומיה של הפרט, הזכות לחופש – ובה חופש העיסוק והתחרות – זכותו של האדם לחירות ולכבוד, ועוד ועוד. והנה, בעוד אשר מושגי הצדק, היושר והמצפון עניינם, בעיקרם, ביחסים שבין אדם לרעהו – דהיינו: בין הצדדים הניצים לפני בית-המשפט – דוקטרינות ועיקרים אחרים יכולים שיסבו עצמם על טובת הציבור אף-היא. לעניין זה נזכור כי הציבור אינו אלא קיבוץ של יחידים, ו"טובת הציבור" אמורה להיות – להלכה ולמעשה – טובתם של היחידים. כך הן, למשל, דוקטרינות הסחר החופשי, התחרות וחופש העיסוק, ועמהן הצורך החברתי בקידום התרבות והמדע. אלה – וכמותם דוקטרינות ועיקרים אחרים – אינם נותנים דעתם אך ורק לחלוקת הצדק בין ראובן לבין שמעון אלא לטובתה של החברה בכללה."