התרשמתי כי אף היסוד הנורמטיבי אינו מתקיים באשר לנתבעים.
ראשית, מר מוסאצ'ו פרש מהמשא ומתן עם מר עזיזי ומר חנאי מטעמים עניינים ובנסיבות בהן הוסתר ממנו כתב ההתחייבות, שלימד על עומק המשבר בין התובעת ומר עזיזי לבין בזק.
אף נוכחנו כי בידי מר עזיזי לא היו את האמצעים הכלכליים להוציא מן הכוח אל הפועל את עסקת רכישת הנכס. כך, בחקירתו הנגדית אישר מר עזיזי כי התשלום הראשון ששולם על ידו לבזק על סך 990,000 ₪ בוצע באמצעות נטילת הלוואה [פר' עמ' 27, ש' 35, עמ' 28, ש' 1]. רכיב המע"מ בגין תשלום זה שולם באיחור ואת התשלום השני בסך 4,950,000 ₪ התכוון מר עזיזי להשית על מר מוסאצ'ו [פר' עמ' 31, ש' 7]. בנסיבות אלה לא היה בידי התובעת היכולת הכלכלית להשלים את העסקה, לתקן את ההפרה או להגיע עם בזק להסכם חלופי תוך מתן פיצוי מסוים ורכישת הנכס. זו הייתה הסיבה לכך שביצוע הסכם המכר כשל והנכס פורסם בשנית למכירה בשוק החופשי.
שנית, מר מוסאצ'ו שב להתעניין בנכס לאחר מפגש שנוצר עם מר רוטר. כפי שהעיד על עצמו מר רוטר, הוא בעל יכולת כלכלית ואיתנות פיננסית. כך, מר רוטר הסביר כי "המשפחה שלי, שאנחנו בעלי השליטה בחברת קסטרו, מתעסקים בעיקר ברכישת נכסים מסחריים שמתאימים להפעלת חנות קסטרו ..." [פר' עמ' 164, ש' 19-18]. עוד הסביר מר רוטר כי יחד
--- סוף עמוד 60 ---
עם מר מוסאצ'ו ומכר נוסף, הגישו הצעה לרכישת מבנה היקב בעיר ראשון לציון בתמורה לסך 164.5 מיליון ₪. לדבריו: "המשפחה שלי היא בעלת שליטה בחברה קמעונאית, זה לא פעם ראשונה ולא שניה שניגשנו לעסקה בסדר גודל כזה ..." [פר' עמ' 159, ש, 9-7, 28-27]. מר רוטר, אשר הגיש הצעה בעבר לרכישת זכויותיה של בזק במקרקעין הסביר כי "הכרתי את העסקה בצורה די טובה" [פר' עמ' 161, ש' 22]. עוד הדגיש מר רוטר כי נדרשו להשקיע בנכס במספר "דו ספרתי במיליוני שקלים, למעלה מ – 10 מיליון שקלים. היו השקעות עתק" [פר' עמ' 166, ש' 30]. לגרסתו של מר רוטר וכפי שעלה מנספח 5 לתצהירו [נ/7], תכנון המבנה והתאמתו לשימוש החדש נעשה על ידי צוות אדריכלים שמועסק על ידי חברת רוטר.
בנסיבות אלה – יכולת כלכלית גבוהה מצד מר רוטר, היכרותו הקודמת של מר רוטר את העסקה מקרוב, כמו גם השקעות צפויות שנדרשו לאחר רכישת הנכס לשם השבחתו - בחר מר מוסאצ'ו לרכוש את הנכס ביחד עם מר רוטר, באמצעות תאגידים שמצויים בשליטתם.
111. הנה-כי-כן, מר מוסאצו ומר רוטר, באמצעות תאגידים שבשליטתם, רכשו את זכויותיה של בזק בנכס לאחר שהתובעת הפרה את הסכם המכר, לאחר שנשלחה לה על ידי בזק הודעת ביטול ולאחר שהנכס פורסם למכירה בציבור.