11. בכפוף לאמור לעיל, אני מצטרף לאמור בחוות דעתו של חברי.
ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט (בדימ')
המשנה לנשיאה ח' מלצר:
1. אני מצטרף בהסכמה לחוות דעתו המקיפה והממצה של חברי, השופט ע' פוגלמן.
2. מרשה אני עם זאת להבהיר כי לשיטתי יש להבחין בין ארבעים מצבים:
(א) מקרה שבו יתרת הקרקע שלא הופקעה איננה ניתנת לניצול כלל, או לניצול סביר – מצב זה מחייב את הפקעת המגרש כולו, או את ביטול ההפקעה.
(ב) מקרה שבו יתרת הקרקע שלא הופקעה הושבחה עקב התכנית או ההפקעה – מצב זה מצדיק אי-מתן פיצוי בעבור יתרת הקרקע שלא הופקעה.
(ג) מקרה שבו יתרת הקרקע שלא הופקעה – לא הושבחה וגם ערכה לא פחת – גם בגדרו של מצב זה אין מקום לפיצוי בעבור יתרת הקרקע שלא הופקעה.
(ד) מקרה שבו יתרת הקרקע שלא הופקעה – ערכה ירד כתוצאה מהתכנית או מההפקעה. רק בגדרו של מצב זה ראוי לשקול הענקת "פיצויי סבל" מכוח סעיף 190(א)(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, שכן במסגרת זו בלבד יש פגיעה (Hardship) המצדיקה כי יבחן פיצוי אפשרי בהתאם לאמות המידה אותן התווה חברי, השופט ע' פוגלמן.
לדיון בסוגיית הפיצוי על פי האסכולה בדבר הניתוח הכלכלי של המשפט, ראו: ROBERT B. COOTER JR. & THOMAS ULEN, LAW AND ECONOMICS 162-68 (2014).
ט ת ש ו פ ט ש ו ה מ ש נ ה ל נ ש י א ה
הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט ע' פוגלמן. בעניין הגנת היתרה, הוכרע ברוב דעות הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופטים ע' פוגלמן וע' ברון נגד דעתו החולקת של השופט (בדימ') י' דנציגר כי זו אינה חלה בנסיבות המקרה דנן.
ניתן היום, י' בסיון התשע"ח (24.5.2018).
ה נ ש י א ה ה מ ש נ ה ל נ ש י א ה
ש ו פ ט (בדימ') ש ו פ ט ש ו פ ט ת