פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
תוכן עניינים
I. פתח דבר
II. תמצית העובדות והליכים קודמים
א. רקע עובדתי
1. תובענת מסרי
2. תובענת קייס
ב. פסק הדין של בית משפט קמא
ג. פסק הדין החלקי שניתן בהליך שלפנינו
III. דיון
א. סדר הבחינה
ב. המסגרת הנורמטיבית: הסמכות להפקעת מקרקעין מכוח חוק התכנון והבניה
1. ההליך הדו-שלבי
2. הפקעה לפי סעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה
ג. השאלה הראשונה: "הגנת היתרה"
1. "הגנת היתרה" – דיון
2. תמצית טענות הצדדים
3. "הגנת היתרה" – הכרעה
ד. השאלה השנייה: תחולתו של סעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה במקרה של הפקעה חלקית שלא השביחה את יתרת המקרקעין
1. הלכת הולצמן, הלכת רוטמן ומה שביניהן
2. תמצית טענות הצדדים
3. הערה מקדמית על דרך הניתוח
ה. הענקת פיצויי "סבל" – תורת הפרשנות התכליתית
1. מרכיב הלשון
2. התכלית הסובייקטיבית
3. התכלית האובייקטיבית
(א) תכליות מתנגשות בדיני הפקעות: זכות הקניין של הפרט למול אינטרס הציבור
(ב) שיקולים הצריכים למתן פיצוי בגין הפקעה חלקית
(1) השבחה
(2) שוויון במימון
(3) הוגנות
(4) יעילות והפנמת עלויות כדרך להבטחת שיקול דעת הולם של הרשות
(5) התחשבות "קהילתית"
4. סיכום ביניים
ו. מסקנות הניתוח
1. סמכות השר
2. אמות המידה להפעלת שיקול דעת השר
3. קביעת שיעור הפיצוי
4. סיכום: "ההליך התלת-שלבי"
IV. תחולה בזמן
V. מן הכלל אל הפרט
האם יש לשלם פיצוי לנפקע בגין הפקעה חלקית של מקרקעין מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה או החוק) אשר לא השביחה את החלק הנותר של המקרקעין, שלא הופקע? זו השאלה העומדת במוקד פרשה זו.
I. פתח דבר
1. סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה, המפנה לסעיף 20 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: פקודת הקרקעות), מסמיך את הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (להלן: הוועדה המקומית) להפקיע מקרקעין לצרכי ציבור מבלי לשלם פיצוי בעבור עד ארבע עשיריות (40%) משטח החלקה הכולל. בעניין הולצמן פסק בית משפט זה, במותב מורחב של שבעה שופטים, כי מקום שבו חלקת מקרקעין מופקעת מכוח חוק התכנון והבניה בשלמותה – תחויב הרשות לשלם לנפקע פיצוי מלא בעד החלקה כולה, כך שלא תותר הפחתת פיצוי בהיקף של עד 40% כאמור (ע"א 5546/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית-אתא נ' הולצמן, פ"ד נה(4) 629 (2001) (להלן: עניין הולצמן)). להבדיל מכך, מקום שבו מופקע מכוח חוק התכנון והבניה חלק מחלקה בלבד, וכתוצאה מכך מושבח ועולה ערכו של החלק שנותר בידי בעליה – תותר הפחתה של הפיצוי, שכן ההפחתה מוצדקת נוכח התועלת הכלכלית המופקת מעליית ערכו של החלק שנותר בידי הבעלים. עם זאת, הלכת הולצמן לא הכריעה בשאלה מהו הדין החל בעניין הפיצוי כאשר מופקע חלק מחלקה מכוח חוק התכנון והבניה, אולם ההפקעה אינה משביחה את יתרת החלקה אשר לא הופקעה.