החלטה
1. בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש מר זיו גלקסברג (להלן: "המבקש") נגד פסגות בית השקעות בע"מ (להלן: "פסגות") שעניינה זכות לפיצוי כספי בגין נזק לא ממוני וצווי עשה בעניין משלוח תוכן פרסומי על ידי פסגות בניגוד להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת" או "חוק הספאם"), היא הבקשה שלפני.
2. כפי שהודה המבקש ברוב הגינותו, וכפי שעולה מעיון בפסיקה העוסקת ב"חוק הספאם", המבקש הוא 'שחקן חוזר' בתובענות מסוג זה ונראה כי אכן שם לעצמו מטרה להילחם בתופעה הרווחת של משלוח "דואר זבל" ממפרסמים שונים לציבור הרחב.
3. בדיון שהתקיים ביום 15.3.16 הצהירו הצדדים כי "מוסכם עלינו שהתיק בעיקרו תיק משפטי ומצומצם בעיקרו לשאלה האם ההודעה היא פרסומת אסורה במובן "חוק הספאם", ואין צורך בחקירות, וכן מוסכם עלינו כי הלחיצה על הקישורית במסגרת ההודעה שנשלחה למבקש, מובילה ל'דף הנחיתה'..".
המחלוקת בין הצדדים היא, אפוא, מחלוקת משפטית אשר לפרשנות המונח "דבר פרסומת" בסעיף 30א(א) לחוק התקשורת, וטוב עשו הצדדים כשהגיעו להסדר הדיוני האמור באופן שייתר את ההוכחות בשלב זה, והכרעתי, על כן, תהא על פי כתבי הטענות והסיכומים שהוגשו.
ותחילה לעיקרי טענות הצדדים
טענות המבקש
4. המבקש טוען כי פסגות נוהגת לשלוח הודעות פרסומת לנמענים שונים שהיו עמה, או עם חברות הקשורות בה, בקשר בעבר ובהווה וזאת בניגוד לדין.
את טענותיו מבסס המבקש על מסרון שקיבל ביום 8.9.2014 (להלן: "ההודעה") שזה תוכנו:
"מרכז הידע של פסגות לחינוך פיננסי משיק את האקדמיה הפיננסית הדיגיטלית הראשונה בישראל.
אנחנו מזמינים אותך להנות מקורסים בצפיה ישירה וללא עלות!
http://goo.gl/pD7ZsA
להסרה השב הסר".
5. הקישור מוביל את נמען ההודעה ל"עמוד הנחיתה" – עמוד מסוים באתר האינטרנט של פסגות שכותרתו "האקדמיה הפיננסית הדיגיטלית" (להלן: "עמוד הנחיתה", נספח 4 לבקשת האישור) הכולל הרצאות קצרות בנושאים פיננסיים.
לטענת המבקש הוא הוטרד מעצם קבלת ההודעה, שיגור ההודעה היה בגדר חדירה למרחב הפרטי שלו ומהווה פגיעה באוטונומיה שלו שכן נשללה ממנו האפשרות לבחור עם אילו גופים הוא מעוניין להיות בקשר. לטענת המבקש משלוח ההודעה על ידי פסגות מהווה הפרה של סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת ומשכך היא עוולה נזיקית לפי סעיף 30א(ט) לחוק התקשורת.
6. המבקש טוען כי ההודעה כשלעצמה מהווה פרסומת שכן נועדה להאדיר את שם החברה – "פסגות". כן טוען המבקש כי עצם הפניית הלקוחות לאתר האינטרנט של פסגות מהווה פרסומת שכן מדובר באתר פרסומי הכולל, באופן טבעי, פרסומות רבות. כמו כן, טוען המבקש כי עמוד הנחיתה, הכולל קורסים מקוונים המועברים על ידי אנשי פסגות, מהווים גם הם פרסומת מאחר ששמה של פסגות מופיע פעמים רבות בעמוד זה וכן מאחר שבתחילת הסרטון מופיע שמה של פסגות והמשפט המזוהה עמה – "פסגות בית ההשקעות הגדול בישראל" - והצופים בקורסים מופנים לשימוש בכלים פיננסיים הניתנים, בין היתר, על ידי פסגות. כן טוען המבקש כי בתום הקורס המקוון מופנה המבקש לצפות ב"מרכז הידע" של פסגות שם הפרסומות בולטות אף יותר, כך גם במהלך הגלישה מופיעות פרסומות "צפות" המציעות, בין היתר, השארת פרטים של הגולש לשם קבלת הצעות לקבלת שירותים מפסגות. לאור דברים אלה טוען המבקש כי מטרת ההודעה היא להביא את הנמענים לאתר פסגות כדי לחשוף אותם לחומרים הפרסומיים והם יבחרו לרכוש שירותים של פסגות.