25. לעניין זהות האינטרסים וניגוד העניינים, המשיבה טענה כי אין כל הבדל בין המבקש לאשתו. המבקש הוא החתום על הבקשה ועל בקשות והודעות אחרות שהוגשו בתיק. במהלך המשא ומתן בתיק, שכלל פגישות משותפות הן בין באי הכוח והן ישירות בין מנהלי המשיבה למבקש וחילופי טיוטות ומסמכים, כל הפגישות והשיחות התקיימו אך ורק עם המבקש. היא הוסיפה, כי המבקש הוא תובע סדרתי העושה מהוראות חוק תובעות ייצוגיות קרדום לחפור בו. המבקש מגיש בקשות זהות, בשיטת העתק הדבק, בעיקר כנגד עסקים קטנים, מתוך רציונל, המוכיח את עצמו, כי אלו יעדיפו לשלם סכום מסוים על מנת להתפשר עמו ולא לנהל הליך משפטי הכרוך בהשקעה ניכרת שבסופו גם אם ינצחו אין כל בטחון כי יקבלו בחזרה את ההוצאות הריאליות שהוציאו.
26. לטענת המשיבה, במסגרת בקשת ההסתלקות, המבקש הגיש תצהיר לבית המשפט, בו העיד כי לאור מספר תיקונים טכניים שביצעה המשיבה בעקבות הגשת הבקשה, זו השיגה את יעדה בדרך היעילה ביותר והוא מעוניין להסתלק ממנה כנגד קבלת גמול ושכר טרחה שפורטו בהודעת ההסתלקות המשותפת. משטען המבקש גם בפני בית המשפט שהמשיבה תיקנה את התקלה הנקודתית שקרתה וכי התובענה הייצוגית שהגיש התייתרה, לא ניתן להתעלם מהצהרות אלו כאילו לא היו. הגם שלמבקש הזכות לחזור בו מהבקשה להסתלקות, ייצוג עניינם של חברי הקבוצה (שלא קיימת) לא יעשה באופן ראוי על ידו במקרה שכזה. המבקש לא הוכיח את התקיימות התנאים הדרושים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ולכן יש לדחות את בקשתו.
דיון והכרעה
תובענה ייצוגית – המסגרת הנורמטיבית
27. הליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא מקדמי ונועד להכריע בשאלה אם יש מקום לאשר דיון בתובענה כייצוגית. הליך זה לא נועד לבירור התביעה לגופה, אלא מהווה מעין "פרוזדור" שבאמצעותו ניתן להיכנס ל"טרקלין" (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774 (1996). עם זאת, פרוזדור זה ראוי לעבור בזהירות מרובה ולתת את הרשות רק במקרים מתאימים העונים על כל התנאים הדרושים, לבל תתבררנה תביעות סרק ייצוגיות שאינן ראויות להתברר ככאלה, על כל המורכבות והבעייתיות הכרוכות בהן (רע"א 6567/97 בזק נ' עיזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נ"ב (2) 713 (1998)). על כן, יש להידרש לבחינת התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות.
28. התנאים להגשת תובענה ייצוגית מפורטים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף 3 עוסק בסוגי התובענות שניתן להגיש בהן תובענה ייצוגית, וקובע כי לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתובענות בנושאים המנויים בתוספת השנייה לחוק או בתובענות בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. תביעת המבקש מתאימה לקטגוריה הקבועה בפריט 12 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות, לפיו ניתן להגיש תובענה ייצוגית "כנגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב 1982, בעילה לפי הסעיף האמור".