53. שקלתי בקשת המבקשים בסעיפים ד', ה', ו', ז' בנוגע לקבלת מידע ואני סבורה כי המבוקש בסעיפים אלה גורף מדי. יש ממש בטענות ב"כ המשיבים כי ראוי שמידע עסקי רלוונטי יישמר בסודיות ולא יופץ לכל דורש. משהושגה הסכמה במקרה דנן כי המידע הרלוונטי כן יועבר למומחה בית המשפט ומשזה עיין במידע הרלוונטי ונתן חוות דעתו, אני סבורה כי די בכך ואין צורך במתן צו נוסף. זאת בכפוף לקביעת מנגנון לכינוס אסיפת בעלי מניות אחת לשנה ופתרון בעיית מינוי דירקטור מטעם המבקשים.
54. דעתי זו מתחזקת גם לאור טענת המשיבים כי פתוחה בפני המבקשים בכל עת הדלת להצטרף למועסקים על ידי החברה ולתרום לפיתוח עסקי החברה בדרך של עבודה בה. היה ומי מהמבקשים ירים את הכפפה ויהיה מעוניין לעשות כן, ממילא יינתן לו במסגרת זו כל המידע הנדרש.
טענות בעניין הצעת רכישת מניות המבקש מס' 1
55. בעניין זה לא מצאתי ממש בטענות המבקשים על התנהגות בלתי סבירה של המשיבים אשר מנהלים את החברה ומושכים שכר לצורך כך. כך היה בימיו של מר צבי ז"ל, זה היה רצונו ובהתאם לכך חילק ירושתו. בפועל גם לא חלקו המבקשים על העובדה כי ללא עבודת בני המשפחה העובדים בחברה עוד מימיו של צבי ז"ל, לא תוכל החברה להתקיים. כמו כן לא מצאתי ממש בטענות לעניין החלטות המשיבים או מי מהם להעסיק בני משפחה ובדרך זו להתעשר בעצמם מרכושם כבעלי מניות, ולמנוע התעשרות כזו מהמבקשים. לא נסתרה בפניי הטענה כי מרבית בני המשפחה המועסקים בחברה הועסקו בה עוד בימיו של צבי ז"ל ולא נטענה טענה כלשהי כנגד העסקה זו, טענות כאלה גם לא הועלו בזמן בו נוהל עזבונו של מר צבי ז"ל ממועד מותו ועד המועד בו נרשמו המבקשים כבעלי מניות. גם הנתונים לגבי שכרם של המועסקים בחברה לא מלמדים כי מדובר בתשלומי שכר בלתי סבירים בעבור פועלם של אותם מועסקים בחברה או בחברות עמן יש לחברה קשר, וכך גם לא נקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט.
55. לא מצאתי מקום לקבוע כי על קיפוח המבקשים כבעלי מניות מיעוט יש ללמוד גם מהצעת הרכישה, שהוגדרה כמבישה על ידי המבקשים, של מניות מר מרטין תמורת הסך של 100,000$. אני סבורה כי לא הוכח שהצעה זו היתה הצעה רשמית שניתנה מטעם כל בעלי מניות הרוב או מטעם החברה. עדותו של מר אהרן ורד לפיה מדובר בהצעה שהוצעה על ידו, שלא על דעת כל בעלי מניות הרוב בחברה, ולא היה בה כדי לשקף מחקר מעמיק באשר לשווי החברה לא נסתרה. אינני סבורה כי עצם העלאת ההצעה או משלוח הודעת מייל בגינה מהווים מדד לאופן התייחסות בעלי מניות הרוב למבקשים כבעלי מניות המיעוט בחברה. אני סבורה כי מאחר ומדובר בחברה פרטית ומשפחתית התאפיינה לעיתים התקשורת בין הצדדים הניצים בפעולות רגשיות לא מכוונות שמטרתן היתה הבעת כעס, ולא קביעה עניינית באשר לאופן הנכון שיש לנהל את ההליכים או את ההתקשרויות בין בעלי המניות השונים. כך גם נעשה בפנייה הראשונית לכינוס אסיפת נושים שמטרתה תיקון מסמכי החברה. מר אהד הודה כי בקשתו הראשונה לתיקון מסמכי החברה נעשתה מתוך כעס ולאחר מכן שונתה. אין ללמוד מעצם הצעת הרכישה משום יחס עקבי וקבוע שמטרתו קיפוח בעלי מניות המיעוט ומניעת יכולתם לקחת חלק בניהול החברה, ולהפיק רווח דרוש מרכושם.