פסק דין
מבוא
1. עניינה של התביעה דנן בשאלות האם מעשים שבוצעו אגב ניהול החברה המשיבה מס' 3 על ידי בעלי מניות הרוב ובעלי התפקיד בה מהווים קיפוח זכויות המיעוט. אם כן מהו הסעד המגיע למבקשים כבעלי מניות המיעוט בחברה בגין כך. במיוחד יש להכריע בשאלות – האם הסעד הנכון במקרה דנן אם ייקבע קיומו של קיפוח הינו רק מתן צו המורה על מכירה כפויה של מניות המיעוט המוחזקות בידי המבקשים לבעלי מניות הרוב או מי מהם, ואם כן באיזה מחיר.
2. ביום 5.7.16 הגישו המבקשים תביעה בה ביקשו מבית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו מכח סעיף 191א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), ולהעניק סעדים של הסרת קיפוח, צו עשה, צו למתן הוראות כאמור בסעיפים א'-ט"ו לבקשה, צו למתן חשבונות וצו הצהרתי. כן התבקש בית המשפט להתיר למבקשים פיצול סעדים וכן להטיל על המשיבים תשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין. התביעה הוגשה בשל הצורך, לטענת המבקשים, למנוע המשך קיפוח חמור שנגרם להם על ידי המשיבים לנוכח אופן ניהול המשיבה 3 (להלן: "החברה" או "חברת רוזנפלד"). חברת רוזנפלד היא חברה פרטית העוסקת בתחום הספנות והמסחר הימי.
מדובר בחברה משפחתית, כאשר על פי הנטען בפניי, בני המשפחה (ורד-רוזנפלד) עוסקים בספנות מאז שנת 1913.
3. המבקשים והמשיב 1 הינם אחים וכולם בניו ויורשיו של מר צבי ורד ז"ל (להלן: "מר צבי"). חברת רוזנפלד התאגדה כדין ביום 14.4.65. מדובר בחברה אשר הוקמה על ידי מר אהרון רוזנפלד, אביו של צבי ז"ל וסבם של המבקשים והמשיבים 1-2. שמה הקודם של חברת רוזנפלד היה "אהרן רוזנפלד ובניו בע"מ" ולאחר מות מייסד החברה מר אהרון רוזנפלד ז"ל בשנת 2014, שונה שמה לחברת רוזנפלד. בעלי המניות של חברת רוזנפלד ערב התאגדותה היו כאמור בני משפחה אחת: אהרון רוזנפלד ז"ל (האב), אולגה רוזנפלד ז"ל (האם), צבי רוזנפלד-ורד ז"ל (הבן), אריה רוזנפלד (הבן), ישראל יהודה רוזנפלד (הידוע בכינוי איזי) ז"ל (הבן). הבן אריה רוזנפלד פרש מעסקי החברה לאחר מות הוריו.
4. המשיב 1 (להלן: "אהד") עבד בחברה לצד אביו מר צבי ז"ל במרבית שנותיו כבוגר, למעט תקופה מסוימת. אהד שב לעבוד בחברה בשנת 2004, ועבד בה עד פטירת אביו מר צבי ז"ל בשנת 2014 וממשיך לעבוד בה עד היום כדירקטור והוא גם בעל מניות בה. אין מחלוקת כי בימי חייו היה מר צבי הדמות הדומיננטית והקובעת בענייני החברה, ולאחר מותו היה זה אהד שירש את מקומו. לצדו בחברה עובדים בנו של אהד - אהרן, חתנו עמרי ואשתו, וכן עובדים נוספים. כל בני המשפחה שעובדים בחברה למעט עמרי עבדו בה עוד לפני מותו של מר צבי ז"ל. עוד עובד בחברה כמנהל וכדירקטור מר זרי רוזנפלד, בנו של איזי ונכדו של אהרון רוזנפלד מייסד חברת רוזנפלד (להלן: זרי").
אין מחלוקת כי המבקשים לא עבדו בחברה מעולם ולא נטלו חלק פעיל בניהול עסקיה. עוד אין מחלוקת כי המבקשים הפכו בעלי מניות בחברה מכוח ירושתם את אביהם צבי על פי צוואתו. המשיבים נרשמו כבעלי מניות בחברה רק בחודש ינואר 2016. זאת בהתאם לעצת עו"ד ג'ון הריס שהיה עורך דינו ויועצו הקרוב של מר צבי ז"ל, ושימש כמוציא לפועל של צוואתו (להלן" "עו"ד הריס"). עו"ד הריס סבר כי יש לרשום את המבקשים כבעלי מניות בחברה רק לאחר שהסתיימה המחלוקת עם הגב' גל, שהייתה בת זוגו של מר צבי ז"ל, בעת מותו.
5. חלוקת המניות בחברה היא כדלקמן:
11.5% מהון המניות המונפק של החברה מוחזק אצל החברה עצמה. הון מניות זה נקרא בכתב הטענות של המבקשים "המניות הרדומות".
המבקשים הם בעלי מניות בחברה כשכל אחד מהם מחזיק 7.7% מהון המניות של החברה, ובסך הכל לארבעתם 30.8%, הון מניות זה מהווה דה-פקטו 34.8% ממניות החברה הפעילות נוכח קיומן של המניות הרדומות.
46.2% מהון המניות של החברה מוחזקים על ידי אהד ומהווים דה-פקטו, לנוכח קיומן של המניות הרדומות 52.2% ממניות החברה הפעילות.
11.5% מהון המניות של החברה מוחזקים על ידי זרי, הון זה מהווה דה-פקטו 13% ממניות החברה הפעילות.
6. חברת רוזנפלד מחזיקה ב-50% ממניות חברת גרין ספנות בע"מ (להלן: "GREEN") אשר הוקמה ביום 19.3.07 כמיזם משותף של החברה ושל חברת אוריינטל ספנות בע"מ (להלן: "חברת אוריינטל"). חברת GREEN משמשת כסוכנת ימית בלעדית בישראל של חברת EVER GREEN שהיא חברת ספנות טייוואנית (להלן: EVER GREEN). המשיבים טענו בכתב התשובה שהוגש מטעמם כי הקמת GREEN וקבלת הסוכנות הימית המייצגת בלעדית את חברת EVER GREEN התאפשרו רק כתוצאה ממאמציו הבלתי נלאים של אהד לאחר שזה חזר לעבוד בחברה בשנת 2004. נטען כי עם שובו לעבוד בחברה אהד סייע רבות לעצור את הנסיגה המשמעותית שחלה בעסקי החברה והגדיל את נפח פעילותה. נטען כי מר צבי ז"ל ביקש בזמנו להעניק לאהד לבדו את חלקה של חברת רוזנפלד במניות GREEN כאות הוקרה על פועלו, וזה ויתר על הצעתו של אביו וביקש שמניות GREEN יירשמו על שם החברה ולא על שמו. זאת, כדי להשאיר את השם רוזנפלד בשוק הספנות בישראל ובעולם. בשל כך זכה, כך נטען גם על ידי המשיבים, אהד, בצוואת צבי ז"ל בחלק הארי של מניות החברה. את שאר נכסיו חילק צבי ז"ל באופן שווה בין כל ילדיו.
7. חברת רוזנפלד הינה גם הבעלים, כך נטען בהמרצת הפתיחה, של חברת מיני באלק (להלן: "חברת מיני באלק") הרשומה באיי מרשל והתאגדה בשנת 2010. החברה התאגדה לצורך רכישת אוניית מסע בשם SIRIO שלאחר מכן שונה שמה לשם GRACE (להלן: "האנייה"). המשיבים טענו בכתב תשובתם כי חברת מיני באלק הוקמה כדי לאפשר לחברה גמישות בתפעולה המסחרי של האנייה שאותה התכוונה החברה לרכוש ובפועל רכשה. נטען, כי מר צבי ז"ל מונה לדירקטור היחיד בחברה זו וליו"ר החברה ושימש בתפקידיו אלה עד מועד פטירתו. מר שלמה באומגרטן שימש חשב ומנהל הכספים בחברה מונה כמזכיר חברת מיני באלק. לאחר מותו של מר צבי ז"ל מונה אהרן ורד בנו של אהד כמנהל האנייה. נטען כי רכישת האנייה בוצעה בהלוואה אותה נטלה חברת מיני באלק וכבטוחה להשבת ההלוואה נרשם משכון על זכויות הבעלות באנייה. נטען כי חברת רוזנפלד לא הצליחה להפיק רווחים מתפעול האנייה בשל ההתפתחויות בשוק האניות העולמי. המשיבים טענו כי חברת רוזנפלד ממשיכה להפסיד בכל ענפי פעילותה מלבד בפעילותה בחברת גרין. נטען עם זאת, כי מכיוון שמדובר בעסק משפחתי שהמשיבים קשורים אליו בעבותות, הם החליטו להמשיך ולהשקיע בה ולנסות לפתח אותה, עד שיעלה בידם להביאה שוב לשגשוג מירבי, דבר המוכיח את עצמו עד כה.
טענות המבקשים
8. המבקשים טענו בתביעתם כי במשך 16 חודשים שחלפו מפטירת מר צבי ז"ל ביום 17.10.2014 ועד לקיומה של אסיפת בעלי מניות ביום 24.2.16 ניתק אהד עמם כל קשר, לא ענה לפניותיהם ולא היה מוכן לשתפם בכל מידע רלוונטי בנוגע לזכויותיהם מכוח המניות שירשו מאביהם מר צבי ז"ל בחברת רוזנפלד. נטען, כי התנהלות זו של מר אהד והקושי לקבל מידע הביא את המבקשים לפנות עוד ביום 29.10.14 לרואה חשבון מומחה בתחום הערכות שווי חברות, כדי שזה יבחן עבורם את הנתונים של חברת רוזנפלד וכך יוכלו לדעת שווי אחזקותיהם בחברה וזכויותיהם הנובעות מכך. נטען, כי כל ניסיונותיו של מומחה זה לקבל מידע וליצור קשר עם הנציגים המוסמכים של חברת רוזנפלד כדי לבצע עבודתו, עלו בתוהו.
9. המבקשים טענו עוד כי התנהלות בעלי התפקידים בחברת רוזנפלד, הימנעותם המוחלטת ממתן מידע לבעלי מניות המיעוט והמשך ניהול עסקי החברה תוך נטילת התחייבויות כספיות בשם חברת רוזנפלד שיש בהן כדי להטיל מעמסה כלכלית גם על המבקשים עצמם, מעלים אצלם חשש כי מקפחים את זכויותיהם באופן המחייב הגשת ההליך כאן.
10. המבקשים טענו כי במהלך 16 החודשים שחלפו מאז פטירת מר צבי ז"ל, הם שבו ופנו בבקשה למשיבים לאשר חלוקת דיווידנדים לבעלי המניות בחברה, וכל בקשותיהם נדחו ונענו באופן לקוני על ידי אהד כי אין כוונה לחלק דיווידנדים.
11. נטען עוד כי תחושת הקיפוח אצל המבקשים הלכה וגברה, כאשר מחד הם הודרו באופן מוחלט מכל המתרחש בחברה ונשללה מהם זכותם לקבל דיווידנדים, ומנגד הם ראו כיצד בני משפחה רבים של אהד וזרי עובדים ומתפרנסים מחברת רוזנפלד, כך שלמעשה החברה משמשת מקור פרנסה רק של מעט מבעלי ומשפחותיהם, מבלי שלבעלי מניות המיעוט יכולת להשפיע השפעה כלשהי על החברה או ליהנות מהזכות הבסיסית הטמונה בכל מניה בחברה, והיא – הזכות לחלוקת רווחים.
12. נטען בכתב התביעה כי הסירוב הלא מנומק לחלק דיווידנדים תמוה בהתחשב בעובדה כי חברת גרין, שמחצית ממניותיה הם בבעלות חברת רוזנפלד, כן מחלקת דיווידנדים על בסיס רבעוני לחברת רוזנפלד, ודבר זה מהווה את מרבית הכנסותיה של חברת רוזנפלד.
13. נטען כי רק לאחר מאמצים כבירים התקבלו אצל המבקשים דוחות כספיים של חברת רוזנפלד לתאריכים 31.12.12, 31.12.13, 31.12.14. נטען, כי מעיון בדוחות אלה למדו המבקשים כי בקופת החברה מזומנים בהיקף ניכר, ואולם אהד מונע באופן אקטיבי אפשרות לחלוקת דיווידנדים. נטען, כי הדבר נעשה כדי לרפות את ידיהם של המבקשים ולגרום להם למכור מניותיהם לאהד בזול. כך למשל נטען כי נכון ליום 31.12.14 עמדו, על-פי הדו"חות שכן גולו, נכסיה של החברה על סך של 29 מיליון ₪ ובקופתה היו מזומנים בסך של 21,454,000 ₪. נטען כי מדיניותו של אהד שלא לחלק דיווידנדים סתרה מדיניות קודמת של החברה, שבין השנים 2014-2012 חילקה בקביעות ומידי שנה דיווידנדים בשווי ממוצע של כ-2.5 מליון ₪. נטען כי לא הובא הסבר ממשי מדוע מדיניות זו הופסקה לאחר מותו של מר צבי ורד ז"ל.
14. תמיכה לחששותיהם מצאו המבקשים בהודעות דוא"ל שנשלחו אליהם מאהד או על ידי מי מטעמו ובהן ניתנת הצהרה ברורה כי לא יחולקו דיווידנדים לפחות לתקופה של 36 חודשים, וכן ניתנה הצעת רכש מעליבה של מניות המבקש מס' 1 בסך של 100,000$.
נטען, כי מדובר היה בהצעה מעליבה משום שעל פי הדו"חות הכספיים של החברה ליום 31.12.14, ההון העצמי של החברה עמד באותה תקופה על למעלה מ-72 מיליון ₪. עוד נטען, לצורך השוואה, כי מניותיו של איזי ז"ל, אביו של זרי נרכשו בסך של 3,385,000 ₪ על ידי החברה, וזאת בהתאם להערכת גורם מקצועי שמונה לכך.
15. עוד נטען כי רק ביום 24.2.16 התקיימה אסיפה ראשונה של בעלי מניות מאז פטירתו של מר צבי ז"ל, ואופן התנהלותה אישר את חששות המבקשים באשר לקיפוחם כבעלי מניות מיעוט. באסיפה הובהר שוב כי לא יחולקו דיווידנדים, וכן במהלך האסיפה נמנע אהד מלדווח על ההוצאות הכספיות של החברה לשנת 2015, על אף שנתונים רלוונטיים לעניין זה כבר היו מצויים בידו. עוד נטען כי רק באסיפה נודע למבקשים כמה מבני משפחתו של אהד עובדים בחברה ומתפרנסים ממנה. המבקשים הודו כי באסיפה הוצע למי מהם המעוניין בכך לבוא לעבוד בחברה, ואולם נטען כי מדובר היה בהצעה סתמית משום שהמבקשים 3-1 לא גרים בישראל, וכי הזכויות המהותיות הרלוונטיות מבחינתם כבעלי מניות מיעוט בחברת רוזנפלד היא רק הזכות לקבלת דיווידנדים, הזכות למנות דירקטור, וזכות לקבל מידע מלא ועדכני.
16. המבקשים טענו כי באסיפת בעלי מניות מיום 24.2.16 מונו 4 דירקטורים מטעמו של אהד ודירקטור אחד מטעמם של המבקשים, מר יוסי בורשטיין, בעלה של מבקשת 3. נטען לעניין זה כי בעוד שהדירקטורים מטעם אהד קיבלו משכורת מהחברה, לא הוצע שכר דומה לדירקטור מטעם המשיבים.
מינוי הדירקטורים נעשה בהתאם לאמור בתזכיר ותקנון החברה שתוקנו בשנת 2009. על פי התיקון משנת 2009, כל בעל מניות המחזיק 45% או יותר מהון מניות רגילות של חברת רוזנפלד, זכאי למנות 4 חברי דירקטוריון. בעלי מניות שמחזיקים ביחד 20% מהון מניות רגילות או יותר, זכאים למנות חבר דירקטוריון אחד. החלטות אסיפה כללית יתקבלו ברוב רגיל אלא אם נקבע רוב אחר ברוב.
17. נטען כי ביום 17.3.16 שלחו המבקשים הודעה לאהד על כוונתם למנות במקום מר יוסי בורנשטיין שהתפטר מתפקידו כדירקטור בחברת רוזנפלד מספר שבועות לאחר שמונה לכך באסיפת בעלי מניות מיום 24/2/2016, שני דירקטורים אחרים. המבקשים הודיעו כי בכוונתם למנות את עורך דין ג'ון הריס שהיה יועצו המשפטי הקרוב של מר צבי ורד ז"ל ומנהל עזבונו וכן יועצה המשפטי של חברת רוזנפלד משך כ-45 שנה, ואת רואה החשבון אלי ליכטר - כדירקטורים משותפים מטעמם. נטען כי הודעה זו היתה לצנינים בעיניו של אהד אשר נקט מרגע קבלת ההודעה בכל פעולה פוגענית כדי למנוע מינויו של נציג איכותי כמו עו"ד ג'ון הריס כדירקטור מטעם בעלי מניות המיעוט.
18. כך נטען כי אהד ביקש בהודעה שנשלחה ביום 29.3.16 לבעלי המניות לכנס אסיפה כללית מיוחדת שתאשר תיקון תזכיר ותקנון החברה באופן בלתי חוקי. זאת כדי לשנות את מבנה הדירקטוריון ואת זכותם של בעלי מניות המחזיקים ביחד 20% מהון המניות של החברה למנות דירקטור אחד מטעמם. השינוי שהוצע היה למחוק את סעיף 4 (ב) 2 לתזכיר החברה, ואת סעיף 6 (ב) 2 לתקנון החברה ואת סעיף 59 לתקנון החברה. בהתאמה הוצע להוסיף סעיף חדש (59) לתקנון החברה ובו יאמר כי כל 5 הדירקטורים של חברת רוזנפלד ימונו על ידי האסיפה הכללית בהחלטה שתתקבל ברוב קולות.
19. חרף התנגדות בעלי מניות המיעוט התקיימה ביום 6.4.16 אסיפת בעלי מניות בה השתתף עורך דין ג'ון הריס כמיופה כוח של המבקשים. זה טען באסיפה כי תיקון התזכיר והתקנון המבוקשים אינו חוקי משום שהוא יכול להתקבל רק ברוב מיוחד של מחזיקי 75% מהון המניות בחברת רוזנפלד שאיננו בנמצא, והכל בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק החברות. נטען, כי בעלי מניות הרוב באסיפה אהד וזרי התעלמו מההסברים שקיבלו מעו"ד גון הריס, ובחרו בכל זאת להעלות את הצעתם לתיקון התזכיר והתקנון להצבעה וההצעה התקבלה ברוב קולות רגיל. לטענת המבקשים פעולה זו של שינוי התקנון והתזכיר מהווה נדבך נוסף בקיפוח זכויות המיעוט.