20. לסיכום, טענו המבקשים כי כבעלי מניות מיעוט בחברת רוזנפלד קופחו זכויותיהם בכל הנוגע לקבלת מידע, מינוי דירקטורים וקבלת דיווידנד והכל בשל התנהלות בעלי התפקיד בחברה ובעלי מניות הרוב. נטען כי בשל כך לא נותרה למבקשים ברירה אלא להגיש עתירתם כדי להביא להסרת הקיפוח.
21. עוד נטען על ידי המבקשים כי הסעד הנכון היחידי שיש להשיתו למבקשים בגין העוולות שתוארו המהוות קיפוח המיעוט הוא רכישה כפויה של מניות המבקשים על ידי המשיבים או על ידי מי מהם כאשר השווי יקבע עפ"י האמור בחוות דעת מומחה שכבר ניתנה לבקשתם על ידי מומחה אותו הם בחרו.
טענות המשיבים
22. המשיבים טענו בתשובתם המפורטת כי דין הבקשה להידחות, תוך חיוב המבקשים בתשלום הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ. המשיבים הדגישו בתשובתם כי המבקשים מעולם לא נטלו חלק פעיל בניהול חברת רוזנפלד, לא הביעו עניין בה, בניהולה, בהצלחתה, בעובדיה ובעסקיה והסכסוך נעוץ במטרת המבקשים היחידה שהיא למקסם כספית את התמורה שלדעתם יש לשלם להם במזומן עבור המניות אותן ירשו וזאת במהירות האפשרית ומבלי להתחשב בטובת החברה. נטען, כי במקרה דנן מדובר בניסיון נואש של המיעוט לעשוק את הרוב השוקד ועמל על ניהול החברה, ניווטה במים סוערים ועושה כל מאמץ כדי להביא לשגשוגה והצלחתה. נטען, כי הגשת ההליך המשפטי הינו עוד ניסיון להלך אימים על המשיבים והכל מבלי למצות ניסיונות הכרחיים הנובעים מטיב החברה ומהותה, להגיע להסכמות ולסיים הסכסוך בדרכי שלום.
23. לגוף העניין נטען, כי:
I מדיניותה העקבית של חברת רוזנפלד במשך 51 שנות קיומה הייתה לא לחלק דיווידנדים לבעלי מניות ולשמר המזומנים בקופתה לפתוח עסקי נדרש. דיווידנדים חולקו רק בין השנים 2009-2014 (כ-10% משנות קיום החברה) רק בשל דרישות כספים של זוגתו האחרונה של מר צבי ז"ל הגב' גל (להלן: "גב' גל") כארבע שנים לפני מותו, שבהן לא יכול היה לעמוד, אלא באמצעות חלוקת דיווידנדים.
לעניין זה צוין, כי ההחלטה שלא לחלק דיווידנדים לאחר מותו של מר צבי ז"ל גובתה על ידי מנהל עזבונו, עו"ד ג'ון הריס, שעתה משמש יועצם של המבקשים. עו"ד ג'ון הריס המליץ לפעול כך עד לסיום ההליך המשפטי שנוהל עם גב' גל. בשל אותה סיבה גם לא נרשמו המניות שירשו המבקשים על שמם עד שנת 2016 מועד בו הסתיים הסכסוך המשפטי עם גב' גל. לעניין זה נטען כי למבקשים לא עומדת כל טענה בנוגע לתקופה שקדמה לשנת 2016 ובה הם כלל לא היו בעלי מניות בחברה.
II הטענה כנגד ההחלטה שלא לחלק דיווידנדים משנת 2016 מוקדמת ובלתי סבירה משום שההליך, במסגרתו נטענו טענות נגד אי חלוקת דיווידנדים, הוגש עוד בטרם הסתיימה שנת 2016 ולמרות שעד הגשת ההליך בכלל לא התקבלה החלטה על אי חלוקת דיווידנדים. נטען עוד כי באסיפת בעלי המניות מיום 24/2/2016 הובהר כי "כשהחברה תהיה יציבה ניתן יהיה לחלק דיווידנדים". בנוסף נטען כי בשיחות שקוימו, בהנחיית אהד, בין בנו אהרון ובין המבקש 1 ורו"ח אלי ליכטר, הובעה נכונות לשקול חלוקת דיווידנדים בסוף שנת 2016.
עוד נטען, כי על פי ההלכה הפסוקה הימנעות מחלוקת דיווידנדים בחברה אינה טענה מספקת לבסס עילת תביעה בגין קיפוח המיעוט, וזאת גם בחברה בה בעלי מניות הרוב נהנים מרווחי החברה בדרך של משיכת שכר, והמיעוט שאינו משמש בתקופה כלשהי בחברה אינו נהנה מכך.
III אין ממש בטענות נגד העסקת בני משפחה. למבקשים הוצע להצטרף לעבודה בחברה והם סירבו. אהרון, בנו של אהד, מועסק בחברה עוד בהיותו תלמיד תיכון (בשנת 2004) ושב לעבוד בחברה תחת חניכותו של צבי ורד המנוח בשנת 2014 ומאז סייע לצבי לנהל את האנייה והמשיך בכך לאחר מותו, תוך שהוא נוחל הצלחות בתחום זה.
אהד עובד בחברה שנים רבות וקיבל שכר רק בגין עבודתו בחברת גרין.
כל בני המשפחה האחרים, למעט עמרי, החלו בעבודתם בחברת רוזנפלד עוד לפני מות מר צבי ז"ל ועובדה זו הייתה ידועה לכל ומוסכמת.
העובד היחיד שהצטרף לחברה לאחר מות צבי ורד הוא עמרי אברבנאל, חתנו של אהד שהוא רואה חשבון, עוסק בפתוח עסקי, ושכרו צנוע.
מלבד בני משפחה, מועסקים בחברה ובחברות האחרות, בהן יש לה אינטרס, 40 אנשים המפרנסים 40 משפחות, ביניהם גם אנשים עם מוגבלויות.
לכל אלה ניהול ההליך המשפטי ופגיעה בחברה תהיה מכה אנושה.
IV אין ממש בטענה לעניין היעדר שיתוף פעולה מצד המשיבים או מי מהם. כל בקשה לקבלת מידע נענתה, אפילו שהוברר כי כבר פחות משבועיים לאחר מותו של צבי ז"ל פנו המבקשים למומחה עסקי חיצוני במטרה להעריך שווי אחזקותיהם בחברה ולצורך כך ביקשו לקבל נתונים. נטען כי בכל התקופה מאז מותו של צבי ז"ל ועד לרישום מניות ע"ש המבקשים מכוח ירושתם בחודש ינואר 2016 היו הצדדים בקשר רציף, אגב הבעיות שהתעוררו בניהול עזבונו של מר צבי ז"ל על ידי עו"ד ג'ון הריס.
רישום המניות ע"ש המבקשים נעשה ב-16/1/2016, וחודש לאחר מכן בדיוק הודע על כינוס אסיפת בעלי מניות שכונסה ביום 24/2/2016.
V התנהלות המבקשים בפרשת מינוי הדירקטורים בחברה היא שדרדרה את יחסי הצדדים. למרות שמינויו של מר יוסי בורנשטיין, כלכלן ובנקאי מצליח ובעלה של מבקשת 3 כדירקטור בחברה ביום 24/2/2016 התקבל בברכה, גרמו המבקשים להתפטרותו מספר שבועות לאחר מכן במטרה למנות תחתיו את עו"ד ג'ון הריס ורו"ח אלי ליכטר עמם היו למשיבים חילוקי דעות. חילוקי הדעות נבעו, בין השאר, משכר מופרז שדרש עו"ד ג'ון הריס עבור עמלו כמנהל עזבונו של מר צבי ורד. כמו כן סברו המשיבים שעלות שכרו של עו"ד ג'ון הריס כיועץ משפטי של החברה גבוה ולכן לאחר מותו של מר צבי ז"ל הם שכרו תחתיו שירותי יעוץ משפטי אחר, דבר שהגביר המתיחות בין המשיבים ובינו ודבר זה היה ידוע למבקשים.
נטען, כי למבקשים ניתנו נימוקים ענייניים להתנגדות למינוי עו"ד ג'ון הריס כדירקטור בחברת רוזנפלד, והם:
א. היעדר אמון בינו ובין בעלי התפקיד העובדים בחברה;
ב. עו"ד הריס נותן יעוץ משפטי לחברות ספנות מתחרות ולכן יש בעיה לחשפו לסודות החברה;
ג. עו"ד הריס שימש מנהל עזבונו של מר צבי ז"ל ומעורב מידי בעניינים המשפחתיים של הצדדים;
ד. מעורבותו של עו"ד ג'ון הריס בענייני חברת רוזנפלד תהיה כרוכה בהוצאה כספית גבוהה מידי.
VI השינויים שהוצע לבצעם במסמכי החברה בהודעה מיום 23/3/2016 היו הכרחיים לאור המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בפרשת מינוי הדירקטורים. נטען כי בקשות קודמות לשינוי תקנון שביקש אהד מבנו אהרן ביום 18.3.2016 לא היו בקשות אמיתיות, והושמעו ברגע של כעס. נטען כי השינויים שהוצעו ביום 23.3.2016 ושבפועל התקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 6.4.2016, אלו לא היו מהותיים משום שממילא על פי מסמכי החברה כפי שתוקנו עוד בשנת 2009, לאהד הייתה סמכות למנות ללא הסכמה את רוב הדירקטורים של החברה ולשלוט באמצעותם בחברה. השינויים שהתקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 6.4.2016 ביקשו לבטל זכויות יתר הן של בעלי מניות מיעוט לעניין מינוי דירקטור והן של בעלי מניות רוב ולקבוע מנגנון ניטרלי ודמוקרטי לפיו כל הדירקטוריון יבחר על ידי רוב רגיל של בעלי המניות, וכן תינתן אפשרות לכל בעל מניות להציע מועמדות גורם כלשהו להתמנות לדירקטור.
לעניין זה נטען עוד כי המשיבים הסכימו לבדוק מינויו של רו"ח אלי ליכטר כדירקטור בחברה, ודווקא המבקשים הכשילו אפשרות זו. עוד נטען כי אף דירקטור לא קיבל שכר מהחברה.
VII מצב הספנות העולמי, הסיכונים הכלכליים העומדים בפני החברה, לרבות ובמיוחד החשש מאובדן ייצוג חברת EVER GREEN באמצעות חברת GREEN וסיכונים מפני תוצאות של תביעה ייצוגית שהוגשה גם נגד חברת רוזנפלד, מחייבת שמירה על כמות מזומנים מספקת בקופת החברה.
VIII נטען עוד כי ההצעה לרכישת מניות המבקש 1 בחברה הייתה הצעה פרטית של אהרון ורד ולא הצעתה של החברה.
עוד נטען כי מחיר ששולם עבור מניות אחרות שנמכרו לחברה בשנת 2009 אינו יכול להיות בסיס להשוואה לצורך רכישת מניות המבקש מס' 1 משום שמאז 2009 עבר ענף הספנות שינויים וחווה משבר פיננסי גדול. כמו כן נטען כי מכירת מניותיו של איזי ז"ל בשנת 2009 נעשתה בהבנה ובהסכמה וכחלק מעסקה כלכלית גדולה שכללה מכירת נכסים דלא ניידי והסדר הפסקת העסקתו של איזי בחברה, תוך הסדרת פנסיה מתאימה לו.
IX ההליך בו נקטו המבקשים אינו מתאים להליך של המרצת פתיחה בשל הצורך בשמיעת עדים רבים.
X עיקרון שלטון הרוב הוא עיקרון מהותי בדיני חברות וככלל בימ"ש אינו מתערב בהחלטות שהתקבלו בחברה ברוב גדול באסיפת בעלי מניות. עוד נטען כי המבקשים לא הרימו הנטל המוטל עליהם להוכיח שההחלטות, שהתקבלו ברוב גדול, לא היו לטובת החברה, היו בחוסר תום לב ובמרמה, שבעזרתם בלבד נשללו זכויות רכושיות מהמיעוט. נטען כי כל שהראו המבקשים הוא שפעולות המשיבים פגעו בטובתם האישית כבעלי מניות מיעוט אשר מטרתם היחידה מימוש זכויותיהם הרכושיות במניות החברה ברווח מקסימלי. נטען כי אין לאפשר לבעלי מניות המיעוט בדרך של ניהול הליך זה להעדיף טובתם האישית על פני טובת החברה המחייבת המשך ניהולה באופן סולידי, שיאפשר קיומה ושגשוגה בעולם התחרותי הקשה של הספנות העולמית.
XI הגשת התביעה והתנהלות המבקשים אינה תואמת דרישת תום הלב שבסעיפים 132(א) ו-193(א)(3) לחוק החברות. מדובר בסעיפים שהאמור בהם נועד לאפשר לרוב בחברה להתמודד עם דרישות מיעוט סחטן. נטען כי גם לבעלי רוב מניות יש זכות שלא להיות נעשק. נטען כי במקרה דנן מתנהגים המבקשים כמיעוט סחטן.
לעניין זה טען ב"כ המשיבים כי ההלכה הפסוקה קובעת שכאשר תביעה להסרת קיפוח מוגשת לא במטרה לפתור בעיות בניהול החברה אלא במטרה לכפות על הרוב לרכוש מניות המיעוט, היא נדחית. היעדר שביעות רצון מאופן התנהלות החברה אינו מספיק להצדיק קבלת תביעה בגין עושק המיעוט, ואין להפקיע ממנהלי החברה ובעליה את תפקידם בה ואת הסמכות הנתונה להם על פי דין לקבוע מדיניות עסקית-כלכלית של החברה.
XII שינוי התקנון היא זכות בסיסית של החברה ובמקרה דנן שינוי התקנון נעשה בדין. במקרה דנן עוד בשנת 2009 שונו מסמכי החברה ואפשרו שינוי תקנון החברה ברוב רגיל של בעלי המניות. לפיכך אין תחולה במקרה דנן לסעיף 24 לחוק החברות. נטען עוד כי שינוי התקנון במקרה דנן היה לטובת החברה, נעשה בתום לב, השפיע על כל הצדדים, ובפועל לא שינה את היכולת לקבל החלטות בדירקטוריון, משום שגם קודם יכלו המשיבים בשל רוב המניות שבידיהם להעביר בדירקטוריון כל החלטה סבירה שרצו.
XIII לא הוכח כי במקרה דנן מדובר בחברה שהיא מעין שותפות.
ניהול ההליך
24. מן המקובץ לעיל עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים שלוח הזמנים במסגרתו התעוררו חילוקי הדעות בין הצדדים הינו צפוף, והוא כדלקמן:
ביום 17.10.2014 נפטר מר צבי ז"ל, ועד מותו לא היו כל חילוקי דיעות בנוגע לאופן התנהלות החברה;
ביום 29.10.2014 פנו המבקשים או מי מהם למומחה לצורך קבלת חוות דעת מומחה בנוגע לשווי החברה;
ביום 26.1.2016 הפכו המבקשים בעלי מניות בחברה, ועד מועד זה לא הועלו טענות בנוגע לאופן ניהול החברה שפעלה תחת שרביט המשיבים או מי מהם, וגם בפיקוח מנהל עזבונו של צבי ז"ל עו"ד ג'ון הריס;
ביום 24.2.2016 התכנסה אסיפת בעלי מניות ובמסגרת זו נבחר מר יוסי בורנשטיין בעלה של המבקשת 3 כדירקטור מטעם המבקשים. זה התפטר מתפקידו שבועות ספורים אחר כך;
ביום 17.3.2016 הודיעו המבקשים כי הם מבקשים למנות שני דירקטורים מטעמם במקומו של מר יוסי בורנשטיין, והם רואה החשבון אלי ליכטר ועו"ד ג'ון הריס;
ביום 29.3.2016 נשלחה הזמנה לכינוס אסיפת בעלי מניות;
ביום 6.4.2016 כונסה אסיפת בעלי מניות במסגרתה בוצע שינוי במסמכי החברה ונקבעה דרך חדשה למינוי דירקטורים בחברה;
ביום 5.7.2016 הוגשה התביעה בהליך זה.
25. עולה אפוא כי בתוך ששה חודשים בלבד מהפיכת המבקשים בעלי מניות התגלע בין הצדדים סכסוך מהותי בנוגע לאופן התנהלות החברה, אשר חייב לדעת המבקשים הגשת העתירה במסגרתה נדרש בית המשפט לדון בשאלות שתוארו לעיל בפרק המבוא.
26. עוד עולה מהאמור לעיל כי אין מחלוקת של ממש בנוגע לזכותם של המשיבים למנות מטעמם דירקטור, והמשיבים מסכימים למינויו של רואה החשבון אלי ליכטר כדירקטור. עוד עולה כי המשיבים אינם שוללים כליל אפשרות לחלק דיווידנדים בחברה.
ניהול ההליך (יש כותרת כזו לפני ס' 24)
27. ביום 30/11/2016 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים ובאי כוחם. משלא הושגה הסכמה ניתנה ביום 8/12/2016 החלטה המורה כי שמיעת ההליך תהיה במסגרת ה"פ תוך שניתן יהיה להשמיע עדויות על פי רצון הצדדים במסגרתו. כן הותר למבקשים לפצל סעדיהם ונקבע מועד לשמיעת ראיות. עוד סברתי בהחלטה, חרף התנגדות המשיבים, כי יש למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר ישמש מעריך לשווי החברה וגם יבדוק טענות הצדדים לעניין אופן התנהלות החברה ושווי המזומנים בקופתה ויחווה דעתו - האם יש מקום לחלק דיווידנדים כפי שנעשה בין השנים 2009-2014. בהחלטות נוספות, שניתנו לבקשת הצדדים ובהסכמתם, ניתנה ארכה לצדדים להגיש חוו"ד מומחה מטעמם קודם שייבדק העניין על ידי מומחה בימ"ש.
28. ביום 12/1/2017 ניתנה החלטה נוספת לאור היעדר יכולת הצדדים להגיע להסכמה באשר לגילוי עיון והמצאת מסמכים. הוחלט כי מסמכים שהוסכם עליהם יועברו ויגולו, ואילו מסמכים השייכים לחברת GREEN לא יגולו למומחה המבקשים ואולם יועברו במעטפה סגורה לעיוני. בהמשך הועברו מסמכים אלו לעיון בית המשפט.
29. ביום 9/2/2017 המציאו המשיבים חוות דעת מומחה מטעמם שנתנה על ידי ד"ר יורם זבה נשיא לשכת הספנות הישראלית בנוגע למצב הספנות בארץ ובעולם, וחוות דעת שנתנה על ידי רואה חשבון צבי מלמד בנוגע למצב תזרים המזומנים בחברת רוזנפלד.
ביום 9/2/2017 המציאו המבקשים חוות דעת מומחה מטעמם שנערכה על ידי ד"ר טל מופקד מחברת נומריקס.
30. בין לבין הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן הוראות שעניינה הקמת חברת בת חדשה באמצעות משיבים 1 ו-2 ללא ידיעת המבקשים, בשם רוזנפלד מריו שיפינג (חברת מריו) אשר רכשה שתי אניות להובלת מטענים והחברה התקשרה עמם בהסכם משמעותי בעניין זה. מדובר במידע שלטענת המבקשים הגיע אליהם מקריאת חוות דעת מומחה המשיבים. כן הוגשה בקשה להמציא למבקשים כל המסמכים הרלוונטיים לחברת מריו ולאניות אותן רכשה ולהסכמים שנכרתו בנוגע לכך.