IV אין ממש בטענה לעניין היעדר שיתוף פעולה מצד המשיבים או מי מהם. כל בקשה לקבלת מידע נענתה, אפילו שהוברר כי כבר פחות משבועיים לאחר מותו של צבי ז"ל פנו המבקשים למומחה עסקי חיצוני במטרה להעריך שווי אחזקותיהם בחברה ולצורך כך ביקשו לקבל נתונים. נטען כי בכל התקופה מאז מותו של צבי ז"ל ועד לרישום מניות ע"ש המבקשים מכוח ירושתם בחודש ינואר 2016 היו הצדדים בקשר רציף, אגב הבעיות שהתעוררו בניהול עזבונו של מר צבי ז"ל על ידי עו"ד ג'ון הריס.
רישום המניות ע"ש המבקשים נעשה ב-16/1/2016, וחודש לאחר מכן בדיוק הודע על כינוס אסיפת בעלי מניות שכונסה ביום 24/2/2016.
V התנהלות המבקשים בפרשת מינוי הדירקטורים בחברה היא שדרדרה את יחסי הצדדים. למרות שמינויו של מר יוסי בורנשטיין, כלכלן ובנקאי מצליח ובעלה של מבקשת 3 כדירקטור בחברה ביום 24/2/2016 התקבל בברכה, גרמו המבקשים להתפטרותו מספר שבועות לאחר מכן במטרה למנות תחתיו את עו"ד ג'ון הריס ורו"ח אלי ליכטר עמם היו למשיבים חילוקי דעות. חילוקי הדעות נבעו, בין השאר, משכר מופרז שדרש עו"ד ג'ון הריס עבור עמלו כמנהל עזבונו של מר צבי ורד. כמו כן סברו המשיבים שעלות שכרו של עו"ד ג'ון הריס כיועץ משפטי של החברה גבוה ולכן לאחר מותו של מר צבי ז"ל הם שכרו תחתיו שירותי יעוץ משפטי אחר, דבר שהגביר המתיחות בין המשיבים ובינו ודבר זה היה ידוע למבקשים.
נטען, כי למבקשים ניתנו נימוקים ענייניים להתנגדות למינוי עו"ד ג'ון הריס כדירקטור בחברת רוזנפלד, והם:
א. היעדר אמון בינו ובין בעלי התפקיד העובדים בחברה;
ב. עו"ד הריס נותן יעוץ משפטי לחברות ספנות מתחרות ולכן יש בעיה לחשפו לסודות החברה;
ג. עו"ד הריס שימש מנהל עזבונו של מר צבי ז"ל ומעורב מידי בעניינים המשפחתיים של הצדדים;
ד. מעורבותו של עו"ד ג'ון הריס בענייני חברת רוזנפלד תהיה כרוכה בהוצאה כספית גבוהה מידי.
VI השינויים שהוצע לבצעם במסמכי החברה בהודעה מיום 23/3/2016 היו הכרחיים לאור המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בפרשת מינוי הדירקטורים. נטען כי בקשות קודמות לשינוי תקנון שביקש אהד מבנו אהרן ביום 18.3.2016 לא היו בקשות אמיתיות, והושמעו ברגע של כעס. נטען כי השינויים שהוצעו ביום 23.3.2016 ושבפועל התקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 6.4.2016, אלו לא היו מהותיים משום שממילא על פי מסמכי החברה כפי שתוקנו עוד בשנת 2009, לאהד הייתה סמכות למנות ללא הסכמה את רוב הדירקטורים של החברה ולשלוט באמצעותם בחברה. השינויים שהתקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 6.4.2016 ביקשו לבטל זכויות יתר הן של בעלי מניות מיעוט לעניין מינוי דירקטור והן של בעלי מניות רוב ולקבוע מנגנון ניטרלי ודמוקרטי לפיו כל הדירקטוריון יבחר על ידי רוב רגיל של בעלי המניות, וכן תינתן אפשרות לכל בעל מניות להציע מועמדות גורם כלשהו להתמנות לדירקטור.
לעניין זה נטען עוד כי המשיבים הסכימו לבדוק מינויו של רו"ח אלי ליכטר כדירקטור בחברה, ודווקא המבקשים הכשילו אפשרות זו. עוד נטען כי אף דירקטור לא קיבל שכר מהחברה.