(ר' פרוטוקול עמ' 82 שורות 28-17).
54. השאלה מי ניסח את חוזה ההתקשרות הבסיסי תפלה לשאלה מי הכתיב את מתכונת ההתקשרות עליה ענינו, כאמור לעיל, כי התובע הוא שהכתיב את מתכונת ההתקשרות. למעלה מן הדרוש נציין, כי עדותו מר קינן היתה אמינה יותר בעיננו מעדות התובע והתיישבה עם האמור בתצהירו, לפיו התובע הוא שנסח את הסכם ההתקשרות הבסיסי עם הבנק, ככל הנראה על בסיס הסכם ההתקשרות עם HMS (ר' סעיף 18 לתצהירו של מר קינן; פרוטוקול עמ' 70 שורות 32-4). לדידנו, אף אם מר קינן היה זה שהציע לתובע להתבסס על ההסכם הקיים עם HMS, ניסוחו של ההסכם נעשה על ידי התובע (ר' סעיף 26 לסיכומי הנתבע).
מבחן ההשתלבות – הפן השלילי
55. מהראיות שהוצגו בפנינו עולה, כי בשנים הרלוונטיות להתקשרות מרביתן המוחלט של הכנסות התובע, שלא לומר כולן, נבענו ממתן השירותים לנתבע. מִספּרי החשבוניות הרציפים עד לחודש ינואר 2014 מראים, כי התובע לא הנפיק חשבוניות לגופים או אנשים אחרים בתקופה זו.
56. הצצה אל פירוט ההוצאות של התובע כעולה מן הדו"חות הכספיים של ש.ל.ף יגלה, כי ניכה 11,000 ש"ח בעבור שירותים מקצועיים. בחקירתו ציין התובע כי מדובר בשירותי ראיית חשבון (ר' פרוטוקול עמ' 19 שורות 4-1), 4,772 ש"ח בעבור כיבודים ואש"ל שהן הוצאות שהוציא התובע עבור ארוחות שאכל באותה שנה במהלך שעות "העבודה" (ר' פרוטוקול עמ' 18 שורות 29-27). שנה לאחר מכן, הוציא התובע פי שניים מן הסכום שהוציא בגין כיבודים ואש"ל ושוב, טען, כי סכום זה משקף את הוצאותיו עבור ארוחות אותן אכל בעת מתן השירותים לנתבע. גם את הוצאות האחזקה והשימוש בטלפון הנייד ניכה התובע כהוצאה מהכנסותיו (ר' פרוטוקול עמ' 19 שורות 6-5).
57. אילו היה התובע משמש כעובד של הנתבע, היה מקבל תוספת לשכרו בעבור החזר הוצאות הטלפון הנייד והארוחות או לחילופין, היה הנתבע מספק לתובע טלפון נייד על חשבונו וזוקף את שווי השימוש במסגרת תלושי השכר ו/או מאפשר לו לאכול בחדר האוכל שלו, ככל שקיים, או מעניק לו כרטיס שבו הקצבה חודשית לארוחות אותן ניתן להזמין ממסעדות כאלה או אחרת ומנכה את שווי השימוש ממשכורתו.
58. המשמעות היא, אחת: אילו היה התובע עובד, לא היו החזרי הוצאות אלה נלקחים בחישוב שכרו הקובע.
59. בסיכומיו טען הנתבע, לראשונה, כי המצג שהציג התובע שהציג בפני רשויות המס "כבעל חברה, יוצר לתובע מניעות מוחלטת מלטעון לפני בית דין נכבד זה טענות הסותרות את המצג אותו הציג לרשויות (ואף לבנק) ומעמידה לו השתק שיפוטי" (ר' סעיף 30 לסיכומי הנתבע). התובע לא התמודד עם טענה זו בסיכומי התשובה שלו. למעלה מן הדרוש נתייחס לטענת ההשתק השיפוטי: