51. טענת הנתבע בסיכומיו לפיה "לנוכח המצב הקריטי בו היה מצוי הפרויקט הזמני עת פוטר התובע מעבודתו בחברת HMS, התובע היה מצוי בעמדת עליונות בעת המשא ומתן עם הבנק על המשך הובלת הפרויקט הזמני – והתובע הוא שהכתיב את מתכונת ההתקשרות וניסח את הסכם ההתקשרות הבסיסי" (ר' סעיף 26 ו-47 לסיכומי הנתבע) נתמכת בדברי התובע עצמו כי לאחר פיטוריו מ HMS "עו"ד קינן עמד על כך שאני אמשיך לעבוד" (ר' סעיף 3.13 לתצהירו). חרף נסיונו של התובע למצב עצמו כמי שנעשק על ידי הבנק, לא מצאנו כי יש רגליים לטענה.
52. התרשמותנו מעדויות עדי הנתבע היתה, כי אופן הוצאתם מן הכח אל הפועל של נהלי הבנק אינו נתון בדרך כלל לשיקול דעתו של מאן דהוא. משהנהלים בבנק התוו אופן התקשרות מסוים: כקבלן עצמאי או עובד של חברת כח אדם מקום בו מדובר בפרויקט זמני, אילו שתי האפשרויות שהוצבו בפני התובע. בחירת התובע לקבל את הצעת הנתבע היתה בחירה מדעת ללא שנלוותה אליה צל צילה של כפיה. התובע הוא זה שבחר להתקשר עם הנתבע במתכונת של קבלן עצמאי, להקים חברה בע"מ ולהסתתר מאחורי מסך ההתאגדות שלה בהתאם לנוחותו ולטעון לקיומם של יחסי עובד ומעביד לאחר סיומה של ההתקשרות.
53. בהקשר זה נציין, כי האמנו לגב' אמרגי אשר טענה, כי הצורך בעריכת הסכם בנוסח מפורט ומשפטי יותר, חרף העובדה כי הנוסח הלקוני שהוכן על ידי התובע הוארך פעמיים, לא נבעה מהעדרו של "סעיף גדרון" בהסכם המקורי שנערך עם התובע והוארך מעת לעת, מונח שהגב' אמרגי לא הכירה כפי התרשמותנו, אלא מאחר ופירוט התפקידים שצוין בהסכם לא תאם את השירותים אותם נדרש התובע ליתן לנתבע בפועל נכון לאותו מועד (ר' סעיף 5 לתצהירה של גב' אמרגי). אנו מניחים כי מתוך הגדרת תפקידי התובע כפי שהופיעה בהסכם ההתקשרות הפריע לגב' אמרגי בראש ובראשונה כי בהסכם שנחתם עימו הוגדר התובע כ"מנהל הפרויקט" בעוד היה זה תפקידה שלה ולא היו לה כוונות כלשהן לחלוק עימו את התפקיד. וכדבריה:
"ש. התפקידים של התובע מפורטים בעמוד 54 ואת טוענת שזה כבר דברים שהוא לא עסק, התפקידים שמפורטים שם הוא לא עשה?
ת. נכון
ש. מה הוא לא עשה?
ת. למשל אני הולכת לסוף: הכנת תוכנית הדרכה, למשל התאמת נהלי עבודה, למשל ניהול שוטף של כל הגורמים המעורבים בפרויקט.
שאלת ביה"ד: את כל אלה הוא לא עשה?
ת. את התפקיד של מנהל פרויקט. אני הייתי מנהלת הפרויקט אז לא יכולים להיות שניים באותו תפקיד.
ש. התפקידים האלה שפורטו בהסכם שחתם עליו מר קינן כשאת הגעת כבר לא היו רלוונטיים, את יודעת?
ת. כן".