סיכום ביניים
92. בשוקלנו את השתלבותו של התובע ב"מפעלו" של הנתבע מזה, את העובדה שהנתבע העניק לתובע את "כלי העבודה" לצורך ביצוע העבודה, ומנגד, פיקח ושלט באופן רופף על התנהלותו של התובע ואף התובע בתפישתו לא היה כפוף להנחיות מנהלת הפרויקט ועשה כרצונו תוך שאין הוא נענה לתכתיבי הנתבע, את העובדה שעיקר הכנסתו של התובע היתה ממתן השירותים לנתבע ומנגד את העובדות שנגלו לנו מהן עלה, כי הצדדים לא ראו ביחסיהם כיחסי עובד ומעסיק והתובע כשל מלהוכיח אחרת, סבורים אנו שלכל היותר כפות המאזניים מעוינות.
93. בנסיבות אלה נבחן בהתאם להלכת ענת עמיר (ע"ע (ארצי) 3575-10-11 ענת עמיר – חברת החדשות הישראלית בע"מ (2015)), את התמורה ששולמה לתובע וככל שיתברר כי עלות שכרו של עובד חלופי לא היתה גבוהה מן התמורה ששולמה לתובע יהיה מקום להכיר בתובע כעובד הנתבע. היה ויתברר, כי התמורה ששולמה לתובע כיסתה את מלוא זכויותיו ומעבר אילו היה מעמדו כעובד, לא יהיה מקום לחייב את הבנק לשלם לתובע את הזכויות הסוציאליות שתבע.
התמורה ששולמה לתובע
94. כפי שקבענו מוקדם יותר, בפני התובע הוצגה אפשרות להקלט כעובד של חברת לין ביכלר, חברת כח אדם (ר' פרוטוקול עמ' 42 שורות 9-6) או להתקשר עם הנתבע כקבלן עצמאי. התובע "שכלל" את הסכמתו להתקשרות במתכונת של קבלן עצמאי בכך ששכנע את הנתבע להתקשר עימו במתכונת חריגה ולא מקובלת בבנק, של התקשרות עם חברה בבעלותו. ההתקשרות לא נכפתה על התובע אלא ההפך הוא הנכון.
95. בענין מיכאל גוטמן נכתבו דברים אלה היפים לעניננו:
"ההלכה המכירה בקבלן עצמאי כ"עובד" נועדה במקורה להגן על עובד מפני ניצול על ידי מעסיק ולשמור שזכויותיהם של עובדים מוחלשים לא תפגענה. בזהירות נאמר כי פניות רבות לבית הדין על בסיס הלכה זו אינן של עובדים מוחלשים דווקא אלא של עובדים חזקים המשתכרים שכר הגבוה משמעותית משכרם של עובדים שכירים מן המנין. אין בכך כדי לקבוע כי ההלכה שגויה אלא שעל בתי הדין לפעול ליישומה בזהירות ובמקרים המתאימים, כאשר כחלק בלתי נפרד מהבחינה החישובית הנעשית יש לבחון את תום ליבם של הצדדים ואת כדאיות ההתקשרות כמו גם את השכר המקובל במשק ואצל המעסיק הספציפי לגבי עובד שכיר בתפקיד המקביל לתפקיד התובע.
לשיטתי, כעולה גם מפרשת עמיר, סוגיית תום הלב צריכה להיבחן ביחס לשני הצדדים כאחד. בענייננו, כעולה מכלל העדויות שהובאו בפני בית הדין קמא, עולה בבירור כי המערער אינו נמנה עם העובדים המוחלשים, התמורה שקיבל עולה עשרות מונים על השכר ששולם לעובד בדרג ניהול בכיר במשיבה והמערער לא הרים את הנטל להוכיח כי נמנע ממנו להיות מועסק כעובד שכיר לכל דבר ועניין. להיפך, מהעדויות עולה כי לו היה מבקש המערער לעבוד כעובד שכיר היה שכרו נמוך באופן ניכר מהתמורה שקיבל וכי המערער אשר הוגדר כאדם חזק ועצמאי מאוד בהתנהלותו, העדיף להתקשר בחוזה כעצמאי. התרשמותו של בית הדין קמא כי הבחירה להיות מועסק כעצמאי היתה של המערער, יש לה יסוד ואין מקום להתערב בה".