"ראשית - משהחוזה שבין הצדדים לגבי העבודה ותמורתה קיים, לא קמה למעסיק עילת תביעה על פי החוק לעשיית עושר ולא במשפט; מה גם שמה ששולם לעובד לאור האמור, איננו תשלום ביתר מעבר למוסכם על הצדדים.
שנית - תביעת ההשבה של המעסיק מוגבלת בשיעורה לתביעת קיזוז הפרש העלויות בין עלות העסקת אותו אדם כקבלן בהשוואה לעלות העסקתו כעובד.
שלישית – בגישה האמורה, תביעת ההשבה מבוססת על נתונים ככל שניתן לקובעם, ולפיכך היא צודקת יותר מגישת הפער האחוזי, כשם שצודקת יותר הגישה החישובית בהערכת הפסד השתכרות עתידי למשל בתביעת נזיקין על פני קביעה שרירותית של סכום זה."
145. עוד נקבע בפרשת ענת עמיר כי סוגית הקיזוז/ההשבה תבחן על פי מידת תום הלב של הצדדים:
"יש להסיט את מרכז הכובד מבחינת תום ליבו של המועסק בלבד (הקובעת כי יפוצה כל אימת שלא פעל בחוסר תום לב קיצוני) לבחינת התנהלות שני הצדדים ותום ליבם. על פי רוח הפסיקה, אין חולק כי כאשר פעל העובד בחוסר תום לב לא יהא זכאי לתשלומים נוספים. האם במקרה שכזה, יהא חב בהשבת התשלומים שקיבל והעודפים על השכר החלופי בצירוף הזכויות? כאמור, במקרה שכזה, מצטרפת אני לדעתו של הנשיא פליטמן כי משהתמורה שלה יהא העובד זכאי בעבור עבודתו הוסכמה בין הצדדים, אין לאפשר למעסיק לחזור בו מהסכמה זו ומכאן שאין ליתן תוקף לסעיף "גדרון" ואין מקום להשבה (להבדיל מקיזוז כפי שפורט לעיל)".
146. ההלכה שיצאה מבית מדרשו של בית הדין הארצי לעבודה מורה אותנו, אם כן, כי התובע אינו יכול להנות מכל העולמות, כלומר: להנות מן הזכויות הסוציאליות המגיעות לו כעובד, לאחר שנקבע, בדיעבד, כי נקודת המוצא להתקשרות בין הצדדים היתה שגויה, מחד, ולהמשיך ולהנות מן התשלומים ששולמו לו מתוך אותה נקודת מוצא שגויה בהנחה והוכח שתשלומים אלה ששולמו לתובע היו גבוהים מעלות שכרו של עובד מקביל.
147. בעניננו, מאחר וקבענו כי לא שררו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים נדחית תביעת ההשבה/טענת הקיזוז שהעלה הנתבע, היות ואין לאפשר לנתבע לחזור בו מן ההסכמות אליהם הגיעו על בסיסם הושתתה מערכת היחסים בין הצדדים.
הוצאות
148. איננו מוצאים מקום להתייחס לאופן בו הוגשו הסיכומים וסיכומי התשובה, האם לאו סיכומי תשובה הם, לטענות בדבר ציטוטים חלקיים ומסולפים ועוד ועוד ומשכך, אין מקום להוצאת סיכומים אלה או אחרים מתיק בית הדין או מחיקת סעיפים מסיכומי מי מהצדדים.
149. משנדחתה תביעת התובע במלואה, ישא התובע בהוצאות הנתבע בסך של 24,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.