טענות אלה אינן תומכות במסקנת הנתבעים בדבר קיומו של הסדר ייחודי בהסכם בעלי המניות -המקנה משמעות שונה למונח "דעה מכרעת" מהמשמעות המקובלת שלו, כפי שנדונה ונקבעה לעיל.
זאת, שכן סעיף 107 אינו הסעיף הרלוונטי החל על החברה.
החברה התאגדה בשנת 1994, לפני תחילתו של חוק החברות, ולכן ההוראה הרלוונטית החלה עליה היא הוראת סעיף 368(ב) לחוק החברות.
סעיף זה החל על חברות שהתאגדו לפני תחילתו של חוק החברות, קובע: "יראו תקנון של חברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק זה כאילו נכללה בו הוראה ולפיה ליו"ר הדירקטוריון לא יהיה קול נוסף, כאמור בסעיף 107, אלא אם כן נקבע בתקנון אחרת, וזאת כל עוד לא שונה התקנון לפי סעיף 20".
כלומר, כדי שליו"ר הדירקטוריון של החברה במקרה הנוכחי יהא קול נוסף במקרה של שוויון, כפי שנקבע בסעיף 107, צריך תקנון החברה להסדיר זאת במפורש.
הסדר זה נעשה על ידי הצדדים במסגרת סעיף 2.4 (בעקבותיו אף שונה התקנון).
ברירת המחדל אינה אם כן הוראת סעיף 107 כפי שטענו הנתבעים.
ברירת המחדל של החברה במקרה הנוכחי היא כי ליו"ר הדירקטוריון אין קול נוסף במקרה של שוויון. מהסדר זה ביקשו אכן הצדדים לסטות – ולהקנות ליו"ר הדירקטוריון קול מכריע במקרה של שוויון.
אי ציון המילים "היו הקולות שקולים" – אינו משנה, כאמור, את משמעות המונח "דעה מכרעת". אין בו כדי להצביע על כוונת הצדדים לסטות מהמשמעות המקובלת של המונח.
אין גם מקום לטענת הנתבעים בדבר ההבדל בין "קול נוסף" לבין "דעה מכרעת" - שכן, כפי שכבר הובהר לעיל, אין למעשה הבדל בין המונחים (ראה לעניין זה את הקביעה בפסק דין בית חרושת לאריגה).
יתרה מזאת, קריאה כוללת של סעיף 2.4 וסעיף 2.5 מצביעה על כוונתם הברורה של הצדדים להקנות ליו"ר הדירקטוריון דעה מכרעת במקרה של שוויון.
סעיף 2.4.1 מפרט נושאים שונים בהם לא מוקנית ליו"ר הדירקטוריון "דעה מכרעת".
סעיף 2.5 מבהיר כי בכל מקרה בו בנושאים בהם לא חלה דעה מכרעת, יהא שוויון בהצבעה או רוב שאינו כולל שישה דירקטורים – יפנו הצדדים על פי דרישת אחד הדירקטורים להכרעת בורר.
המילים "שוויון בהצבעה" מתייחסות לשני הסעיפים וקושרות בין הדעה המכרעת - לבין שוויון בהצבעה.
מאחר וסעיף 107 לחוק החברות אינו הסעיף הרלוונטי החל על החברה – הרי שאין גם מקום לטענת הנתבעים כי עיגון ההסכם בתקנון מלמדת על כוונתם הברורה של הצדדים להתנות על הסדר ברירת המחדל הקבוע בחוק, כלומר, הוראות סעיף 107.
ההסדר בתקנון הוא מתן זכות "דעה מכרעת" ליו"ר הדירקטוריון במקרה של שוויון קולות - בהתאם להוראת סעיף 368(ב) לחוק החברות, כפי שהנושא הוסדר על ידי הצדדים בסעיף 2.4 להסכם בעלי המניות.
הדבר עולה במפורש מנוסח תיקון התקנון עליו הוחלט באסיפת בעלי המניות מיום 9.1.2006, בהתאם לסעיף 8.1 להסכם בעלי המניות.
לאחר התיקון קובעת תקנה 98 לתקנון החברה: "החלטות של ישיבות הדירקטוריון תתקבלנה פה אחד או ברוב דעות, וליושב ראש האסיפה לא יהיה קול נוסף או מכריע ליו"ר הדירקטוריון תהיה דעה מכרעת, למעט בנושאים הבאים:
(1)..."
נוסח זה תומך אף הוא באופן ברור בקביעה לעיל, לפיה ביקשו הצדדים להסדיר בתקנון הוראה המקנה ליו"ר הדירקטוריון דעה מכרעת במקרה של שוויון קולות.