כדי לבחון את טענות הנתבעים באשר למאזן הכוחות על פי הסכם 1994 – יש לחזור ולעיין בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים.
מכתב ההגנה עולה כי עמדת הנתבעים היא כי על פי הסכם 1994, אותו ביקשו לשמר, הוקנתה ליו"ר הדירקטוריון דעה מכרעת, ללא תנאי של שוויון קולות.
עם זאת, הובהר על ידם כי מאחר ולכל אחד מבעלי המניות היה ייצוג שווה בדירקטוריון - הרי שלדעה המכרעת הייתה חשיבות פרקטית רק במקרים של שוויון בהצבעה.
זכות היו"ר לדעה מכרעת הבטיחה כי במצב זה עמדת נציגי קרור היא שתכריע את החלטות הדירקטוריון בנושאים בהם חלה הדעה המכרעת (סעיף 124 לכתב ההגנה).
אין ללמוד מדברים אלה על הודאה של הנתבעים כי הדעה המכרעת שהייתה נתונה ליו"ר הדירקטוריון לפני המיזוג עם תופאפ - נועדה להכריע במצבים של שוויון בלבד, כפי שטענו התובעות.
כל מה שנאמר הוא כי המשמעות הפרקטית של הדעה המכרעת הייתה בפועל במקרה של שוויון בהצבעה.
עם זאת, אין מקום לטענת הנתבעים כי בהסכם 1994 הוענקה ליו"ר הדירקטוריון דעה מכרעת, בבחינת דעה קובעת שאיננה מותנית בשוויון קולות, גם אם שני הדירקטורים האחרים מטעם קרור אינם מסכימים לעמדתו.
מסקנה זו נובעת באופן ברור וחד משמעי מהפרוטוקולים שקדמו להסכם ולדברים שנאמרו בהם.
בפרוטוקול קרור מיום 10.5.94 (הנוסח המלא צורף כנספח 1 לסיכומי התובעות) – נדונה רכישת נכסי תפוד.
במסגרת הדיון העלה הדירקטור עמוס מנור ז"ל את החשש ממצב של שותפות של החברה לישראל עם חברה משפחתית (יבולים ש. שרון בע"מ).
בהמשך נאמר על ידו "כמו כן, הייתי רוצה שלכל יו"ר מטעם קרור שימונה יהיה קול מכריע".
בסופו של דבר הוחלט כי תוקם וועדה בת שלושה חברים לניהול מו"מ עם יבולים אשר תכלול את ה"ה עמוס מנור, אקי שביט ועתליה טורנר.
"וועדה זו תיפגש עם שרון ויהיה לה מנדט: ראשית – להבטיח בתקנה או בהסכם מכניזם של היפרדות; שנית – מכניזם של קבלת החלטות במקרה של שוויון דעות על מנת לאפשר המשך פעילות החברה".
כבר מפרוטוקול זה עולה בבירור כי כוונתה של קרור הייתה לקבל קול מכריע במקרה של שוויון ולא דעה מכרעת במובן דעה קובעת. זו אף הסמכות שניתנה לוועדת הדירקטוריון, כאשר הובהר בהחלטה כי המנגנון נדרש על מנת לאפשר המשך פעילות החברה. כלומר, מניעת מצב של "דד לוק" בגין שוויון בהצבעה.
למחרת דיון זה, ביום 11.5.94, התכנסה אותה וועדה שמונתה על ידי דירקטוריון קרור, על מנת לקבוע מנגנון של קבלת החלטות במקרה של שוויון דעות בדירקטוריון.
התרתי את הגשת הפרוטוקול בעקבות בקשה שהוגשה על ידי התובעות בהחלטה מיום 23.5.17.
במסגרת החלטה זו נקבע כי הפרוטוקול רלוונטי לטענת הנתבעים לפיה יש בו כדי להעיד על כוונת הצדדים בהסכם שנת 2005.
עמוס מנור ז"ל הבהיר באותה ישיבה כי כאשר העסק הוצג על ידי הדירקטוריון הובן יחס אחזקות של 51% (קרור) מול49%(שרון) כפשוטו: "רוב לקרור ואספקה עם כל המשתמע ממנו על פי פקודת החברות לרבות רוב גם בדירקטוריון ורוב באסיפה הכללית של בעלי המניות".
לדבריו, ההצעה הנוכחית שונה משמעותית מהבנה זו.
בהמשך הוסיף "אומנם מציעים זכות לקול כפול ליו"ר הדירקטוריון שיהיה בקונסטלציה הנוכחית איש מקבוצת חברה לישראל תוך שהוא מנוע מלהפעיל את כוחו הכפול בשורה של עניינים כמפורט ברשימה".
עמוס מנור ז"ל גם הבהיר כי זכות ההכרעה דרושה, שכן בהיות יבולים בעלי מקצוע בענף תפוחי האדמה ממילא תהיה להם עדיפות בניהול המשותף של החברה ופעילותיה.
ההתייחסות ל"קול כפול" בדיון, במסגרת ההסמכה שניתנה לוועדת הדירקטוריון יום קודם לכן, הינה בהכרח ל"קול מכריע" במקרה של שוויון – שהוא בגדר "מכניזם של קבלת החלטות במקרה של שוויון דעות".