בפסק דין פרט נקבע כי סוגיה מרכזית המתעוררת בעת בחינת קיומו של קיפוח קשורה באופייה של החברה הרלוונטית ובשאלה האם מדובר בחברה ציבורית או בחברה פרטית.
זאת בין היתר, שכן בעלי מניות מיעוט בחברה פרטית חשופים יותר לניצול לרעה של כוח הרוב בהשוואה לבעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית.
בעלי מניות הרוב בחברות פרטיות מצויים בעמדה נוחה יותר לכפות את רצונם על בעלי מניות המיעוט. פגיעות זו באה לידי ביטוי גם ואולי בעיקר בכל הנוגע לחלוקת דיבידנד.
בהקשר זה הובהר, כי מנקודת ראות בעלי השליטה בחברה פרטית לא קיים במקרים רבים תמריץ "חזק" להורות על חלוקת דיבידנד, שכן לרוב הם נושאים במשרות שונות בחברה ונהנים מרווחיה בדרך של משכורות ותנאים מלווים.
ראה דיון בעניין זה בסעיף 10 לפסק דין פרט).
בפסק דין פרט נדון מקרה של חברה פרטית שבעלי השליטה המחזיקים יחד ב- 60% ממניותיה, הם אחים הפועלים בתיאום מלא בכל ענייני החברה.
המשיב החזיק ב- 40% ממניות החברה ונטל על עצמו התחייבויות שונות כאשר הצטרף לחברה, על פי בקשת בעלי השליטה.
לא הייתה מחלוקת באותו עניין כי מאז שהצטרף המשיב לחברה בשנת 89' ועד למועד הגשת התביעה בשנת 2005 - נמנעה החברה באופן שיטתי מחלוקת דיבידנד למעט חלוקה מינורית בשנת 2002.
כמו כן, סורב המשיב לבקשות שונות להעסקתו על ידי החברה.
הצעה שהועלתה על ידה במטרה לאפשר לו ערוץ להפקת טובת הנאה מהשקעתו נדחתה.
שני האחים בלבד הם אלה שנהנו מרווחי החברה בדרך של תשלום משכורות והטבות נוספות.
נקבע בפסק הדין כי מפני המשיב נחסמה הדרך להפיק רווח כלשהו מהשקעתו בחברה.
לכך הצטרפה העובדה שנשללה זכות העיון שלו במסמכי החברה.
עוד נקבע, כי הימנעותם השיטתית של האחים בעלי השליטה מחלוקת דיבידנד בחברה לאורך 20 שנה; המשכורות הנדיבות והתנאים הנלווים ששולמו להם יחד עם יתרת הרווח הבלתי מחולקת של החברה; סירוב האחים בעלי השליטה להעסיק את המשיב בחברה ושלילת זכויותיו לעיון במסמכי החברה – יש בהם, בייחוד בהצטברם, כדי לעורר חשש ממשי שמא ענייניה של החברה מתנהלים על ידי בעלי השליטה באופן המקפח את המשיב.
תמיכה עקרונית באפשרות לפיה, בנתונים מסוימים, הימנעות מחלוקת דיבידנד עשויה בכל זאת לעלות כדי קיפוח, ניתן למצוא לדברי כב' השופטת חיות בע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט (להלן: "פסק דין גדיש").
בפסק דין גדיש נקבע כי בדרך כלל אין בהחלטת חברה להשקיע את רווחיה בפעילות נושאת רווח חלף חלוקת דיבידנד לבעלי מניות, כדי להקים עילת תביעה בגין קיפוח.
"שאם לא כן, תופקע הסמכות לקבוע את המדיניות העסקית של החברה מידי מנהליה. יחד עם זאת, טענה שעניינה אי חלוקת דיבידנד, עשויה, בהצטרפם לגורמים נוספים בעלי משקל משמעותי, להוביל למסקנה כי החברה נוהלה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות או של חלקם...
ההחלטה שלא לחלק דיבידנד הינה נסיבה שבהצטרפה לאירועים אחרים – כגון, מכירת שליטה חובלת או עסקאות בעלי עניין בלתי הוגנות עשויה לתמוך בטענת קיפוח" (סעיף 28 לפסק הדין).