אין כל בסיס לטענת התובעות כי הדירקטורים מטעם התובעות קיימו הליך בחינה ראוי בדבר יכולת הפרעון של החברה.
שוב, יש להדגיש בהקשר זה כי קביעה זו מתייחסת להליך הבחינה ולא לשאלת יכולת הפרעון של החברה לגופה.
הנתונים אשר צוינו בתצהיר כבסיס לקבלת ההחלטה (סעיף 47 לתצהיר) הם: רווחים צבורים העולים על 70 מיליון ש"ח; הון עצמי של 170 מיליון ש"ח; 0 חוב ומזומן בסך 35 מיליון ש"ח בהתאם לדוח כספי ליום 31.12.14.
נתונים אלה הם נתונים כספיים הנכונים ליום הדיון בדירקטוריון והם רלוונטיים לעניין מבחן הרווח, אשר לגבי קיומו אין למעשה מחלוקת בין הצדדים.
לנתונים אלה התייחסו גם, כאמור, פורת, יהושע והולצמן בפרוטוקול.
חלוקת דיבידנד על יסוד טיעונים כגון: "יחס החוב למאזן"; "מצב כלכלי חזק"; "מצבה של החברה בסדר"; "אין סיבה שלא להנות מהמצב" ו"הנאת בעלי המניות הפרטיים מפעילות החברה" - אינה עומדת בחובת הדירקטורים לקיים דיון ראוי בעניין יכולת הפרעון של החברה לפני קבלת החלטה בדבר חלוקה.
ציון נתונים אלה אינו מצביע בדרך כלשהי על בחינת יכולת הפרעון של החברה על פי איזה מהקריטריונים שפורטו לעיל.
למסקנה זהה ניתן להגיע גם על יסוד קריאת הפרוטוקול המהווה, לטענת התובעות, את הפרוטוקול הנכון של הישיבה (נספח 23 לתצהירי התובעות).
בעניין מקדולנדס והשקעות בקו הייצור – נאמר על ידי רודב, לפי האמור בפרוטוקול זה, כי גם אם אין כוונה לבצע באותו שלב השקעות בסך 69 מיליון ₪ יתבקש המנכ"ל להמשיך לפעול לתכנון ביצוע השקעה וכי יהיה תכנון מסודר של הגבלת קו הייצור.
פרק ארוך בפרוטוקול מתייחס לדיון בחלוקת הדיבידנד – כאשר בפרק זה ישנו מלל תיאורי של הדברים שנאמרו, ורק לאחר מכן נערכו הדברים בצורת פרוטוקול דיון.
בפרק עצמו נאמר כי היו"ר סקר את התוצאות הפיננסיות בהיבט של רווחי החברה ויתרות עודפים. לדבריו, העובדה שהחברה הולכת לבצע השקעות בעתיד והפסד הסכם מקדונלדס ישפיעו על התחזית לשנים הקרובות "היקף הדיבידנד צריך לדעת היו"ר להיות תלוי ביכולת הפרעון של התחייבויות החברה".
צוינה על ידו אפשרות של השקעות נוספות בעתיד בסכום של 68 מיליון ₪.
הולצמן ביקש לעדכן נתונים כספיים וציין את מאזן החברה; ההון העצמי; המזומנים בקופה והעובדה כי לחברה 0 חוב. לאור זאת, ביקש לחלק מחצית מיתרת העודפים הצבורים בחברה כדיבידנד בסך של 35 מיליון ₪.
דירקטור נוסף מטעם קרור, מר רוני גת, ציין כי חלוקה בסכום זה אינה טובה לחברה ומביאה את הדירקטורים לנהוג בחוסר אחריות.
יהושע השיב כי גם לדעתו של אותו דירקטור סיום הסכם מקדולנדס טוב לחברה "ולכן אין חשש שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה העתידיות".
גת השיב לו כי בהסתכלות חמש שנים קדימה לא ניתן יהיה להימנע מלבצע השקעות בחברה בסכום של 60 מיליון ₪.
יהושע ענה "החברה עובדת, המפעל עובד מייצר רווחים ולכן אין סיבה נראית לעין מדוע שלא לחלק לבעלי המניות...".
גם בפרוטוקול זה צוינו דבריו של הולצמן בדבר תפקידה של החברה להשיא רווחים לבעלי המניות וכי על פי מבחני החלוקה אין מניעה מלבצע חלוקה.
פורת הוסיף כי אין מניעה כלכלית לבצע חלוקה והראיה לכך שבשנת 2007 כשמצב החברה היה קשה היה החזר של הלוואות בעליים.
רודב הבהיר פעם נוספת כי אין זה נכון לדעתו להיכנס לחוב כדי לחלק את הדיבידנד שהוצע, שכן הדבר יגרום לאילוצים בעניין יכולת קבלת החלטות עסקיות.
בהמשך נאמר על ידי רודב "במסגרת התחזית אורי צריך ללכת לבנקים ולמוסדיים ולבחון מולם באילו תנאים הם מוכנים להלוות לחברה ולבחון אם החברה יכולה לעמוד בכך במסגרת התחזית".
עו"ד מואסיוף ציינה כי בישיבה הקודמת ביקש היו"ר לדחות את חלוקת הדיבידנד בגין החלטה בדבר השקעות ועניין מקדונדלס.
כיום כולם יודעים כי הסכם מקדונלדס מצוין לחברה וכי ההשקעה הנוספת הינה רק בסכום של 7.2 מיליון ₪.
לדבריה: "ביצוע רכישות עתידיות על ידי החברה או תוכנית לתכנון השקעות עתידיות – אין בה כדי לקבוע שהחברה אינה יכולה לעמוד במבחן יכולת הפרעון שלה.
ככל שהדירקטורים בוחנים את מצבת ההתחייבויות של החברה ומפעילים שיקול דעת וקובעים כי על פי הנתונים שבידיהם אין מגבלה ליכולת הפרעון, גם אם בדיעבד יהיה מי שיתקוף את החלוקה האמורה ויאמר שהייתה חלוקה אסורה עדיין תהיה לדירקטורים הגנה טובה."