פסקי דין

תא (ת"א) 41117-06-15 שיר שרון אחזקות בע"מ נ' קרור אחזקות בע"מ - חלק 37

03 יוני 2018
הדפסה

בפסק דין ורדינקוב קבע בית המשפט העליון כי "המגרש המתאים" להפעלת ביקורת שיפוטית על החלטה בדבר חלוקת דיבידנד – אינו המגרש של אישור עסקאות עם בעל עניין.
(באותו מקרה נדונה בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין החלטות לחלוקת דיבידנד שוטף שהתקבלו על ידי דירקטוריון בזק, בסמוך לאחר שהשליטה בה נרכשה על ידי המשיב 1) .
עם זאת, נקבע כי אין פירושה של מסקנה זו כי החלטה על חלוקת דיבידנד חסינה מביקורת שיפוטית.
ראשית, על כל חלוקה לעמוד במבחנים הקבועים בחוק לעניין חלוקת דיבידנד: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפרעון.
שנית, כמו כל החלטה המתקבלת על ידי האורגנים המוסמכים של החברה - גם החלטה בדבר חלוקת דיבידנד צריכה להתקבל תוך עמידה בחובות ההתנהגות המוטלות על פי חוק.
בעניין זה אף הובהר כי העובדה שמדובר, באותו מקרה, בחלוקה מותרת העומדת בתנאי החוק או בחלוקה שקיבלה את אישור בית משפט, אין פרושה כי מדובר בהחלטה החסינה מפני ביקורת שיפוטית.

בהמשך פורטו, בין היתר, חובות התנהגות המוטלות על נושאי משרה: חובת זהירות - הקבועה בהוראות סעיף 252 (א) לחוק החברות וחובת אמונים – הקבועה בהוראות סעיף 254 לחוק החברות;
כמו כן, צוינו הוראות חוק ספציפיות המפרטות מקרים המהווים הפרה של חובת האמונים.

בהקשר זה יש לזכור כי הסנקציה המוטלת על דירקטור בגין חלוקה אסורה, היא כי יראו אותו כמי שהפר את חובותיו לפי סעיפים 252, 253 או 254 לחוק החברות, אלא אם הוכיח את אחד התנאים הקבועים בסעיפי משנה (1) – (3) לסעיף 311 לחוק החברות.

בפסק דין ורדינקוב נערך דיון מעמיק בסטנדרט הביקורת על החלטות עסקיות.
לצורך ההחלטה בנושא שלפניי – די לציין בתמצית כי בית המשפט העליון עמד על שלושה סטנדרטים של ביקורת שיפוטית שהותוו בדיני החברות בדלוואר: כלל שיקול הדעת העסקי; כלל ההגינות המלאה וסטנדרט הביניים של בחינה מוגברת.
נקבע כי עקרונות שיקול הדעת העסקי מהווים כיום חלק מדיני החברות בישראל.
כלל זה יוצר לטובת הנתבע חזקה הניתנת לסתירה: החלטות עסקיות של נושאי משרה נהנות "מחזקת תקינות" המקנה להן "מעין חסינות" מפני תביעות בגין הפרת חובת זהירות.
אם לא עלה בידי התובע לסתור את חזקת התקינות - הרי שבית המשפט לא נדרש לתוכן ההחלטה לגופה אלא בודק את תהליך קבלת ההחלטה.

כלל שיקול הדעת העסקי יחול בהתמלא שלושה תנאים: ההחלטה התקבלה שלא תוך ניגוד עניינים; ההחלטה התקבלה בתום לב (סובייקטיבי) וההחלטה הייתה "מיודעת" לאחר עיון במסמכים ושקילת השיקולים הרלוונטיים.

עמוד הקודם1...3637
3839עמוד הבא